אני אביא לכאן את תשובתי לאלון, שעושה הפרדה בין אי מתן אזרחות לפי קריטריון של לאום לבין שלילת אזרחות (תוך מתן אזרחות חלופית - משהו כמו גירוש יהודים מבתיהם תוך מתן בית חלופי?) על-רקע של לאום - ושסיימה את אמירתה בשאלה עד כמה ערכי הדמוקרטיה חשובים לי.
ובכן, הם חשובים לי רק ככלי. ככלי הטוב ביותר שקיים כדי להבטיח גם למי שאין לו כוח זולת כוחו האלקטוראלי חיים סבירים - אבל כלי שעם כל חשיבותו ועם כל הכבוד המגיע לו, איננו ברמת "קדוש".
קראתי לזה: הרי אתם יודעים שאינני דתי.
ובמילים אחרות: לי אין שום דבר שהוא "קדוש".
דמוקרטיה היא כלי. הכלי הטוב ביותר שקיים, להשגת המטרה, אשר רק היא החשובה: שיהיה כמה שיותר טוב, לכמה שיותר מהפרטים שהתאגדו כדי להשיג לעצמם את מכסימום הטוב באמצעות התאגיד שנקרא "מדינה".
ואכן צריך תמיד לחזור אל הקלישאה החבוטה אך האמיתית: "דמוקרטיה היא שיטה גרועה להפליא, אלא שלא קיימת טובה ממנה".
והנה ראי את דברי כבוד השר מג'אדלה מהיום: "אני קודם כל מוסלמי, ואחר כך שר". ואין בליבי עליו ואני מבין אותו לחלוטין. אנשים מתאגדים ויוצרים מדינה כאשר יש ביניהם זהות אינטרסים. ובכן, בעניינים "מוניציפאליים" כמובן שגם ערבי וגם יהודי רוצים שירותי בריאות ושירותי פינוי אשפה. אך בענייני זהות לאומית - מורשת לאומית - ביטחון - השוני בין מוסלמים ליהודים הוא קוטבי.
וכאן, השגת מקסימום הטוב למקסימום אנשים דורשת שמג'אדלה יהיה שר במדינה המוסלמית. שלמוסלמים - למען טובתם הם - תהיה מדינה משלהם - בה רק הם יקבעו לעצמם - וכך גם ליהודים. יד על הלב, אלון. אילו היינו אנו, היהודים, שלושה מיליון יהודים במדינה של שמונה מיליון נוצרים. ואילו הוצע לנו לקבל כברת שטח ולהקים בה מדינה משלנו - האם היינו רואים בכך עונש או פרס?
אין לי ספק שהיינו חוגגים.
והסיבה האחת והיחידה לכך שכל ערביי ישראל כולם מתנגדים היום בתוקף ל"פרס" שכזה, למה הכנסתי כאן מרכאות? מדינה משלך? מדינה של העם שלך - האיננה בפירוש וחד-משמעית פרס? והסיבה האחת והיחידה לכך שכל ערביי ישראל כולם מתנגדים היום בתוקף ל"פרס" שכזה, איננה קידוש פתאומי של עקרונות הדמוקרטיה אלא אך ורק האמונה,- הלגמרי מבוססת,- כי יום יבוא, ובעזרת הרחם הערבייה, ישראל כולה במהרה בימינו תהפוך למדינה פלשתינית.
ומכיוון שאין לי שום ספק שזו הסיבה האחת והיחידה להתנגדותם
לדבר שגם עבורם וגם עבורנו הינו הטוב ביותר - (אחרי זה נוכל להיות שכנים טובים וידידים טובים ככל שנרצה) ומכיוון שאין לי שום ספק שזו הסיבה האחת והיחידה להתנגדותם צר לי. אני בשלי.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
