עמדה בעניין (השביתה ב) מערכת החינוך

אנו, פורום של קצינים (בדימ.) מרעננה, שאיכפת להם רואים בעצב ובכעס כי מערכת החינוך הלאומית קורסת, וממשיכה להאיץ בדרכה מטה לקראת התרסקות מוחלטת.
חלק מהסיבות העיקריות למצב זה הם לדעתנו:
א. השחיקה הטבעית שבמקצוע כה תובעני
ב. שכרם העלוב של רוב המורים
ג. הגבלה גדולה ומיותרת של סמכויות המורים והמנהלים
ד. מעורבות יתר של ההורים
ה. מספר גדול מידי של תלמידים בכיתה
ו. העדפת שינון חומר על תוכניות חינוך ולימוד
לכן זעקת המורים צודקת, אך הדרך בה היא נעשית והאדם העושה אותה פוגעים הן בזעקה עצמה והן (ובעיקר) בציבור המורים.
עם זאת, שביתת המורים המתמשכת מאיצה עוד את תהליך ההידרדרות, וגורמת נזקים ישירים ועקיפים לחינוך, למשק ולמדינה שאת גודלם ומשמעותם נחוש כולנו (תלמידים, מורים וממשלה) בתוך זמן קצר:

• התלמידים מתרגלים לתרבות הבטלה, מפסידים השכלה וחינוך, והדבר יתבטא ביכולותיהם בצבא ובשוק העבודה.

• המורים נדחקים לפינה שלא יוכלו לצאת ממנה ללא הישג משמעותי.

• הממשלה נדחקת לפינה שלא תוכל לצאת ממנה עם ויתור למורים.

יש לשבור מעגל רצחני זה- וכל המקדים, הרי זה משובח. שאם לא כן, נגיע תוך זמן קצר למערכת חינוך מופרטת שתהווה לא פחות מאשר אסון לאומי.

כאנשים שגורל המדינה, חוסנה והערכים עליהם הושתתה עמדו תמיד בראש מעיינינו, אנו קוראים לכל הגורמים להניח את משחקי האגו בצד ולטפל בבעיה מיידית, יסודית ובאופן רציף (לא בשיטת "זבנג וגמרנו", ולא בשיטת עוד ועדה).
לשם כך יש לעשות מיידית את הדברים הבאים:
א. להכריז על סיום השביתה ללא תנאים מוקדמים ולהכנס למשא-ומתן ישיר וברמה הבכירה ביותר.
ב. להציב במקום רן ארז אישיות חיצונית בעלת אוטוריטה אשר תוביל את המשא-ומתן מצד המורים.
ג. על ראש הממשלה להקים קבינט חינוך בו יהיו חברים הוא עצמו, שר החינוך, שר האוצר,סגן ראש ההמשלה, שר התרבות והספורט ונציגי שני גופי המורים.
שני הדברים המיידיים שעל הקבינט להשיג הם שיפור מעמד המורה ושקט תעשייתי במערכת החינוך.
שיפור מעמד המורה:

• יש לחזור ולהעמיד את המורה במרכז המערכת ולא את התלמיד.

• לא יהיה בכיתה תלמיד שלא ילמד- תלמיד כזה יישאר כיתה או יועבר למסגרת חינוכית אחרת.

• תלמידים ימוינו על-פי יכולותיהם ולא רק על-פי גילם ומקום מגוריהם.

• ע"י כך שוב תינתן למורים האוטוריטה כלפי התלמידים.

שקט תעשייתי במערכת החינוך:

• יש להעלות את שכר המורים מיידית ב-%X, תמורת הבטחה שלא לשבות במשך Y שנים. הוצאות השכר יתקזזו מהר מאד כתוצאה ממניעת השביתות.

• במקביל יש לאמץ למערכת החינוך את חוזי העבודה של צהל, שאוסרים על שביתות, ולהכפיל (לא 20% ולא 50%) את שכר המורים תוך ניתוק כל ההצמדות הארכאיות לשכר המהנדסים, פועלי הניקיון או שכירי נתב"ג.

• הקבינט יקציב X מיליארדי שקלים בתוכנית רב שנתית לבניית בתי-ספר ולהכשרת מורים, וימנה צוות מעקב שתפקידו יהיה לוודא שהתקציב אינו נבלע במערכת (אנו הח"מ מוכנים להתנדב לצוות זה).

אנו קוראים למורים לשוב לבתי הספר מייד עם ההכרזה על הקמת הקבינט ומינוי אישיות בכירה שתייצג אותם, ולהמשיך במאבקם הצודק ע"י הפגנות, מודעות במדיה, משמרות מחאה, ערבי הורים מתוקשרים בבתי הספר אך לא על חשבון עתיד ילדינו, נכדינו ומדינתנו.