דמעות בצבצו בזווית עיני בזמן ששמעתי את דבריך הנסערים. סיפרת מה עבר עליך בכלא האיטלקי שם נטלת חלק בתגרות ידיים, כיבו עליך סיגריות, ואפילו זכית להתפלל בסידור שהנחת מתחת לראשך כשישנת (זה לא נוח). עם ישראל רחמנים בני רחמנים, ריחמתי עליך, הרי מעם ישראל אנחנו. אני מבין למה כעסת והתפרצת לפני הטיסה כלפי העיתונאים וטענת שהם בעצם האשמים, לך זו הפעם הראשונה שנאלצת לטוס במחלקת תיירים, אתה הרי התרגלת תמיד לקבל את השמפניה והקוויאר במחלקת עסקים היוקרתית ולנוח בכורסת עור הצבי.
