יצא לי לאחרונה לבקר מספר פעמים באזור התעשייה במועצה המקומית אזור. אם אפשר לקרוא לו כך. חיפשתי חניה, שזה מצרך די נדיר שם בפני עצמו, אך חניית נכים לא הייתה שם אפילו אחת, בכל האזור. זה בניגוד לחוק, זה בניגוד לתקנות. אני מבין שהתחבורה לא בדיוק בראש מעיניו של שר התחבורה מר שאול מופז. מאחר והנושא בתחום טיפולו, הייתי ממליץ לשר הרוצה כל כך להיות ראש הממשלה, שישלח לאזור את נציגי משרדו והם יכפו על המועצה המקומית אזור (שמזלזלת עד כדי התעלמות לחלוטין בנכים, לפחות על פי מה שמתרחש באזור התעשייה), להקצות מספר מקומות חנייה לנכים כחוק. אם הם כבר מבקרים במקום שיביטו מסביבם ויראו את כל העליבות וכשלי התנועה במקום.
באזור התעשייה באזור לא רק שאין חניה לנכים, הטינופת והזוהמה הם חלק בלתי נפרד מהנוף המלווה אותך. אין פינה שלא מזוהמת ברחוב, אשפה מתגלגלת בכול הרחובות. נראה שהרחובות באזור התעשייה באזור לא נוקו מיום הקמתו של אזור התעשייה הזה. ההזנחה הכבדה של המועצה המקומית אזור בולטת מכל פינה והדבר יכול אף להוות מפגע תברואתי. אני מצפה מכבוד השר בניזרי שר הבריאות לשלוח לאזור פקחים ואף לסגור את אזור התעשייה למען בריאותם של העובדים במקום. בסיבוב הקצר שעשיתי באזור התעשייה נגלו לנגד עיניי, גלויים לחלוטין, עכברים ועכברושים שהתרוצצו חופשי במקום ונברו בערמות האשפה הענקיות המקיפות את כל אזור התעשייה המוזנח הזה. אני לא יודע מתי בוצעו באזור הזה בדיקות תברואתיות אך כדאי מאוד לבדוק כולל את המזנונים שפועלים במקום ולא כך צריכים להיראות אזורים למכירת מזון.
בשיחות שקיימתי עם שני בעלי מפעלים באזור הם אמרו לי במפורש כי המועצה המקומית אזור לא מתעניינת במתרחש באזור. אולי כדאי לשר הפנים לשקול ולהעביר את אזור התעשייה באזור ואולי את כל המועצה המקומית הזאת לעיר תל אביב; הם כבר יסדרו את האזור וכך גם יחסכו כספים רבים על משכורות לעובדי המועצה וראש המועצה שמצליח בחוכמה כה רבה להזניח את אזור התעשייה באזור. אין כל הצדקה וזכות קיום למועצה כה קטנה כאשר רובע אחד בתל אביב יותר גדול ויותר מטופח ומתוחזק מאשר מועצה שלמה וכה מוזנחת, לפחות על פי מה שנראה מאזור התעשייה של אזור.
הדיוטי פרי
כמה דברים שצריך לחשוב עליהם לפני שמגיעים לשדה התעופה בן גוריון אזור הדיוטי פרי.
החלפת כספים: לפני שמתחילים להחליף את הכסף באזור הדיוטי פרי, כדאי לכם לדעת שמחיר הכסף הזר בבן גוריון יקר עשרות מונים מכל חלפן מצוי בעיר, שערי החלפת הכסף הם גבוהים יותר, אך לשיא מגיעה החוצפה וזו עמלת ההחלפה שאינה מצוינת על לוחות המבשרים לכם את שער החליפין. אתם רוצים לקנות 100$ , אז החלטתם שזה כדאי לכם על אף השער הגבוה, אך בלי לומר מילה יוסיפו לכם למחיר ההמרה עוד כ-28 שקלים ואפילו יותר כעמלת החלפה. כלומר תשלמו לא רק תעריף גבוה יותר גם עמלה שמוספת לחשבון כך בשקט בשקט.
כך, לאחר שנגזלתם על ידי העמלות הגבוהות של המרת הכסף בשדה התעופה בן גוריון, בא לכם לשתות מיץ סחוט או כל מיץ אחר בג'וסלנד: חברים - תיזהרו. בלי לומר לכם דבר מה, אולי יש לכם סוכרת או אסור לכם לקבל לגוף כמויות סוכר אדירות, העובדים הזריזים מבלי לומר לכם דבר מיד מוציאים את כוס המתכת שהיא לא שקופה של הבלנדר וממלאים אותה בכמויות סוכר אדירות וכן בכמות בלתי מתקבלת על הדעת של קרח גרוס ואז ממלאים לכם את שאר הפירות לפי בקשתכם וטוחנים הכול ביחד. אתם לתומכם חושבים שקבלתם רק פירות בבלנדר, את הסוכר והקרח לא ביקשתם. אתם יכולים לקבל בעקבות כמויות הסוכר האדירות בעיות בדם במיוחד לחולי הסוכרת, זה יכול לסכן חיי חולים, זאת ממש עברה פלילית הנושא הזה של הסוכר. אני למדתי את הלקח - אני מיד מודיע להם, תרוקנו מיד את כל הסוכר, תשפכו את כל הקרח, תרחצו את הכוס של הבלנדר ורק אז אני מתחיל לבחור את הפירות שאני רוצה שיבחשו לי. זהירות מונעת אסון.
