השבוע טסתי מאיטליה - שדה התעופה לינטה - Linate - במילאנו לכיוון פרנקפורט. להלן סיפור המעשה על האבטחה "הכבדה והיעילה" של שדה התעופה לינטה במילאנו.
הגעתי כשעה ורבע לפני ההמראה, הגעתי עם כרטיס עלייה למטוס שהכינו לי בבוקר יום הטיסה (הטיסה עצמה הייתה בשעות הלילה המאוחרות). חלפתי על פני ביקורת הדרכונים בלי שאף אחד זרק עלי מבט, לא הצגתי את הדרכון שלי לאף אחד. עברתי את הבידוק הביטחוני אף אחד לא הביט בדרכון שלי, המשכתי בדרכי לכיוון הטרמינל ושער העלייה למטוס כאשר אני חולף על-פי הביקורת של הבידוק הביטחוני, שוב, לא התבקשתי להציג את הדרכון רק את כרטיס העלייה למטוס.
כך, ממש לפני העלייה למטוס, ברגע האחרון, במעבר לשער העלייה, הייתה לי תקווה שיהיה מי שיבקש לבדוק את הדרכון שלי, אך גם כאן נכונה לי הפתעה רצינית, אף אחד לא זרק מבט לעברי. הצגתי את כרטיס העלייה למטוס, לא דרכון חלילה, ועליתי למטוס.
מרגע שנכנסתי לשדה התעופה ועד העלייה למטוס לא היה גורם אחד שביקש לבדוק את הדרכון שלי, לוודא שבעל כרטיס העלייה למטוס זה אותו האדם העולה באמת למטוס. זאת ממש אבטחה יעילה מבית היוצר של איטליה, הכל מבוסס על אמון, הכל מבוסס שאין רמאים. כל הכבוד לאיטלקים.
