בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סליחה, גלעד, לא למדתי מספיק
|
בימים בהם הציבור כולו עוסק בדיון ציבורי על עסקת שחרורו של גלעד שליט מידי החמאס, כולנו נמצאים בתחושה של חוסר-אונים על אי-היכולת של צה"ל וכוחות הביטחון על כל זרועותיו לשחררו על-ידי פעולה צבאית/מודיעינית כזו או אחרת. תחושת ההחמצה והתהייה מה היה קורה אילו היינו נשארים ברצועת עזה, האם כן היינו מסוגלים לשחררו? אך מאידך-גיסא, כמה קורבנות היינו משלמים על אחיזתו של צה"ל בעזה? צה"ל, על כל ההיסטוריה הצבאית והפעולות הנועזות שעשה בעבר, לא יכול או לא מסוגל לשחרר חייל חטוף אחד שמוחזק מרחק ק"מ אחד או שניים מגבול הרצועה. אני רוצה להאמין שבלשכת המטכ"ל כבר החלו להסיק את המסקנות ואת דרכי הפעולה לחזור ולשלוט בעזה מבחינה מודיעינית; איך לבנות מערך שלם של מקורות מידע לצורך פעולות של סיכול טרור, עצירת מחבלים וכדומה. יחד עם זאת, אני, כחלק מציבור שלם המאמין שלימוד התורה הוא זה (בנוסף להשתדלות כדוגמת כוחות הביטחון) שמגן על עם ישראל מכל שונאיו שרוצים לחסלו, רוצה לבקש סליחה מגלעד על כל יום ויום שהוא יושב בודד בשבי ומייחל לשחרורו. גם אנחנו נכשלנו. אם הגזירה הנוראית הזאת עדיין מרחפת על ראשינו וגלעד עדיין לא בביתו, זה מצביע על כשלון של כל אחד ואחד מאיתנו. אינני מכיר בית כנסת או בית מדרש שלא מייחלים ומתפללים מדי יום ביומו לשחרורו הקרוב. אך המציאות מכה על פנינו וכנראה שזה לא מספיק. נותר לי לקוות שכל אחד מאיתנו יוסיף וישתדל יותר בחסד, בתפילות ובלימוד תורה. אולי נזכה לראות את גלעד בחיק משפחתו עוד לפני "חג החנוכה". ושוב פעם סליחה גלעד. ילדים זה שמחה יש טרנד חדש של ויכוח בציבור על אודות התבטאותו הטיפשית וחסרת האחריות של סגן הבריאות ח"כ יעקב ליצמן (גם אם אני מסכים איתה במקצת, כאיש ציבור לא כל מה שחושבים אומרים. לפעמים הדבר מביא יותר נזק מתועלת) על מספר הילדים שעלינו (להשתדל) להביא לעולם. הטענה העיקרית מדברת על כך שעדיף להביא ילד או שניים ולפרנסם בכבוד מאשר להביא עשרה ילדים שיהיו עניים. אינני רוצה להיכנס לוויכוח מהי באמת הנוסחה הנכונה, אלא לתהות בקול מה זה בעצם נקרא "להביא ילדים שיחיו בכבוד". האם "בכבוד" זה חדר לכל ילד, מחשב וטלוויזיה לכל ילד, פלייסטיישן, פלאפון דור 3.5, מנוי d.v.d לכל ילד? לא הגיע הזמן קצת לעצור את המושג "בכבוד"? מה יותר מהנה מחדר ילדים משותף לארבעה ילדים שישנים יחד. איזה אסון יקרה אם הילדים יגיעו להסכם שלום על תוכנית וצפייה משותפת בתוכנית מסוימת בטלוויזיה? אסון לא יקרה, הדבר היחיד שיקרה, הוא שהם ילמדו לא להיות אנוכיים ואולי מעט סבלניים. אז אולי "שני ילדים בכבוד" זה בעצם סנוקרת שתפגע בהם בעתיד?
|
תאריך:
|
06/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
06/12/2009
|
|
אביתר חלה
|
סליחה, גלעד, לא למדתי מספיק
|
|
הקשר בין מנהלי האתרים ובין הכותבים הרבים - האחרונים רוצים לפרסם את דבריהם והראשונים מקבלים אותם - הינו פעילות שכבר הפכה לשגרה. כאשר חושבים על מציאות זו, יש בה הרבה מן המגוחך. שיפטו בעצמכם: אלפי מאמרים ויותר באתרי האינטרנט (אני מדלג על אותם שזכו בבמה בעיתון ששווה מאמר אחר) ובהם תמצא הכל - החל מהעברת מסרים ועד סתם הגיגים, הכל כותבים, כאשר יש הרבה כאלה שאפילו לא יודעים על הימצאם של מאמריהם. בקיצור, אשליה גדולה ולא אחת, כתיבה על הקרח.
|
|
|
ראיתי את שמו של הזמר שלמה ארצי באחד הגליונות של עיתון ידיעות אחרונות (יום ו', 4.12.09 ) ונזכרתי שפעם הוא פרסם מאמר, לא בעמודי המאמרים כי אם בעמוד הראשון של העיתון. לומר את האמת, הייתי סקרן לגבי המאמר, שכן - ואני מודה - אני לא מחסידיו כזמר, או לדברים שהוא אומר פה ושם, וגם לא ההפך - אני פשוט נייטרלי.
|
|
|
ישראל נחשבת למעצמת היי-טק, אבל מצער לדעת שתלמידי ישראל מצויים הרחק מאחור בכל הנוגע למיחשוב ולטכנולוגיה.
|
|
|
הסיסמה שוב חוזרת: לקראת בחירות מתחילים להראות ולהשמיע לנו באמצעי התקשורת, ואני מצטט: "מי שמצביע משפיע".
|
|
|
קבוצת נשים הכוללת אימהות ישראליות ופלשתיניות, רעיות, אחיות ובנות שכולות, שאיבדו את היקר להן ביותר בעימותי הדמים הפוקדים אותנו, החליטו לעשות מעשה שכל תכליתו קירוב לבבות. בימים שישי ושבת, 5.12.09-4.12.09, בלובי של אולם הסימנטק תל אביב, בין השעות 19:00-11:00 תקיימנה נשות הקבוצה – חמישים פלשתיניות וחמישים ישראליות – אירוע הנושא את השם "שכנות – נשים יוצרות פיוס".
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|