|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הממד האסטרטגי שב"עסקת שליט"
|
מה שחייב להנחות את מקבלי ההחלטה בירושלים זו ההכרעה בין שתי דרכי-היסוד האסטרטגיות של המנהיגות הפלשתינית - החמאס ואש"ף
|
|
צריך להטות את הכף לטובת אש"ף ולא לטובת החמאס [צילום: AP]
|
|
|
|
|
אנו עומדים, ככל הנראה, לקראת השלמתה של "עסקת שליט". לאחר משא-ומתן מתיש ומתסכל עומדים שני הצדדים להגיע סוף-סוף לעמק השווה. אוקיינוס של מילים נכתבו ונאמרו בעד ונגד העסקה. עיקר הדיון נסב סביב שתי שאלות - מה המספר הראוי של מחבלים-אסירים שראוי יהיה לשחרר תמורת חייל שבוי-חטוף ישראלי אחד, ומי הם הארכי-מחבלים שאסור לה לישראל להסכים לשחרורם. מבחינה זו - אין הבדל בין עסקת חליפין זו לבין כל עסקות החליפין שהיו לנו בעבר.
מה שכמעט איננו עולה בשיח הציבורי, זה המאפיין החריג והייחודי לעסקה - ההשלכות האסטרטגיות שתהיינה על התהליך המדיני, על סיכויי המשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים, ועל סכנת שדרוגו של הסכסוך ממאבק מדיני לעימות בין-דתי. השלכות מסוג זה לא היו לנו בעסקת ג'יבריל, בפרשת טננבאום, או במשא-ומתן להחזרת גופותיהם של רגב וגולדוואסר.
מה שעומד במוקד הדיון במשא-ומתן הנוכחי הוא עתידה וגורלה של ההנהגה הפלשתינית. במוקד הוויכוח עומדת בחירה והכרעה בין שתי דרכים - בין הדרך המדינית לבין דרך המאבק האלים, בין גורם פלשתיני בעל אוריינטציה מדינית ו"חילונית" המבקשת הסכם פשרה עם ישראל, לבין מנהיגות פלשתינית פנאטית-דתית, מנהיגות החותרת למדינה הפלשתינית-השלמה, שבה אין מקום לישראל וליהודים שבשטח.
ועוד אלמנט חשוב שאיננו מתייחסים אליו, זה העימות שבתוך הנהגת החמאס - בין רצועת עזה לדמשק. אין כאן עימות גיאוגרפי או בין-אישי. על הפרק ניצבת שאלה מהותית ועקרונית - מי יכריע ויקבע לגבי פתרון הבעיה הפלשתינית. האם יהיו אלה הפלשתינים היושבים "בפנים" - אם זה ברצועת עזה או בגדה המערבית - או שההכרעה, או לפחות זכות הווטו, נמצאת בידי הגולה הפלשתינית, בידי אלה השוללים כל פתרון מדיני שלא יענה על הבעיה המרכזית המעסיקה את הגולה - תקוות השיבה לבתים וליישובים שננטשו במלחמת 48', בתוככי ישראל.
ממשלת ישראל, העומדת לקבל ההחלטה בימים הקרובים, אסור שתגביל את השיקול רק במידת הסכנה הנשקפת לנו אם יחזרו עשרות ומאות רבי-מחבלים לשטח. אין, כמובן, לזלזל בסכנה זו, אולם אל לנו לאבד את חוש המידה לגביה.
התומכים בעסקת החילופין "בכל מחיר" לא באמת מתכוונים לכך. אילו הציג החמאס תביעות מדיניות - "גלעד שליט תמורת ויתור על הר הבית" למשל, לא היה נמצא מי בישראל - ואף לא בני משפחת שליט - שהיה מציע לקבל תנאי זה. אולם התוצאה הבלתי נמנעת של קבלת כל תנאי החמאס היום היא כניעה ישראלית חד-משמעית המסייעת להכרעה במאבק הפנים-פלשתיני. עסקת שחרורו של גלעד שליט תהא בפועל הכרעה ישראלית בעימות שבין אש"ף לחמאס, בין אבו מזן לח'אלד משעל, בין אוריינטציה מדינית לדרך המאבק הפלשתיני האלים והפנאטי-איסלמי. מה שחייב להנחות את מקבלי ההחלטה בירושלים זו ההכרעה בין שתי דרכי-היסוד האסטרטגיות של המנהיגות הפלשתינית, וכיצד ממזערים את ניצחונה הגדול של תנועת החמאס, כיצד מצליחים להטות את הכף, בכל זאת, לטובת אש"ף, לטובת היריב המדיני ולא הפנאטי-דתי.
|
| תאריך:
|
04/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
04/12/2009
|
|
שלמה גזית
|
|
הממד האסטרטגי שב"עסקת שליט"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
קורא
|
4/12/09 12:29
|
|
|
|
2
|
|
frt5
|
4/12/09 15:46
|
|
|
|
3
|
|
ולדימיר ולדימירוב
|
5/12/09 23:47
|
|
ביטוי צרפתי ידוע אשר נכנס בלשון המקורית לשפה האנגלית אומר כך: plus ca change, plus c'est la meme chose. פירושו של הביטוי הנפוץ אומר: "ככל שהדברים משתנים - כך הם נשארים (בדיוק) אותו הדבר". הביטוי רלוונטי לגורלה של סיסמת הבחירות המלהיבה של ברק אובמה Yes We Can, שעומדת למבחן מאז נבחר לנשיא.
|
|
|
|
|
התמודדותו של יעקב אבינו עם אחיו עשיו מעולם "לא הייתה סוגה בשושנים". עוד בהיותם ברחם אמם ולפני יציאתם לאוויר העולם מערכת היחסים ביניהם ידעה "עליות וירידות" ואולי לזה התכוונו חז"ל כשקבעו ש"עוד במעיה של רבקה היו יעקב ועשיו עולים ויורדים כגלי הים" [מדה"ג לבראשית כ"ה, כ"ב] כגלים המסמלים מציאות של "שצף קצף" כפי שמבטא זאת דוד המלך, "משוררנו הלאומי" במזמור ק"ז [הנאמר בליל חג הפסח, חג הגאולה]: "יעלו שמיים, ירדו תהומות...". כבר בהיותם ברחם אמם ולפני יציאתם לאוויר העולם נוצרה מציאות של שתי ישויות המנוגדות תכלית הניגוד אחת מזולתה: "בשעה שהייתה רבקה עומדת ליד בתי כנסיות ובתי מדרשות, יעקב היה רץ ומפרכס לצאת. ובשעה שהייתה רבקה עוברת ליד בתי עבודה זרה, עשיו היה רץ ומפרכס לצאת" [בראשית רבה ס"ג, ו'].
|
|
|
|
|
החשפנית שנל אמרה לי השבוע שסרן א' זה צער בעלי חיים. הוא לא לבד והוא תוצר של תל אביב - עיר ללא הפסקה - סוף 2009.
|
|
|
|
|
"השיר הזה לא ייכנס לאלבום הבא", הבטיח לעצמו שי גבסו עם כל שיר שכתב לקראת 'קרוואן', אלבומו החדש שיצא השבוע לחנויות. כל קטע נבט אחרי חפירה עמוקה בתוך נשמתו, וגבסו ידע שכדי לכתוב ללא חומות ומגבלות עליו לסכם עם עצמו מראש שהטקסט הזה לא ייצא שערי המגירה שלו. עם חלוף הזמן הוא חש שזה כבר פחות קריטי. "ניסיתי לעשות אלבום בלי חומות וגדרות", הוא אומר, "ולכתוב באמת את מה שאני מרגיש, מתוך ידיעה שיש עוד אנשים כאלה, ושאני חייב לדבר אליהם".
|
|
|
|
|
יותר מאי-פעם בעבר שומם בימים אלה מעבר הגבול שבין אילת לאדמת מצרים. חג הקורבן היה, מן הסתם, האקורד היחיד, ואולי גם האחרון, לחיים השוקקים שאותם ידע המסוף, מאז שהוקם לפני 27 שנים. מתקני המעבר, ובהם הבנק, ה"דיוטי פרי" והחנויות למצרכי-יסוד, משוועים לשווא לעוברים-ושבים, שאינם ממהרים לבוא.
|
|
|
|
|
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
