יש מוצא

שאלה: בעקבות הגשם, הזמנתי מומחה לבדיקת דירתי והוא קבע כי המרפסת של השכן מעל דירתי מהווה את מקור הבעיה של חדירת רטיבות לדירה ואף העריך את עלות התיקון - אשר היא כרוכה בפירוק האריחים במרפסת של השכן וביצוע איטום בשתי שכבות + טיפול באדנית + נדבך ראש חדש - בסך של 50,000 שקל. מכיוון שתקופת ההתיישנות טרם פגה, הגשתי תביעה על כך נגד הקבלן.

בית המשפט מינה מומחה מטעמו לבדיקת הליקוי וקביעת עלויות התיקון, והמומחה הגיע לשטח, בדק את הרטיבות במכשיר צהוב - וקבע בחוות דעתו מסקנה שלא משתמעת לשתי פנים: אין ליקוי, הרטיבות הינה בלתי פעילה. במצב זה, מומחה בית המשפט זיכה אותי בסכום כסף נמוך בשל הצורך לצבוע את הדירה. יש לציין שהמומחה הגיע בימי גשמים.

כעבור עונה אחת, הרטיבות גברה - והחלו לטפטף מים לדירתי. אלא שבינתיים הקבלן פשט את הרגל והשכן אוחז במסמך משפטי לפיו כבר קיבלתי פיצוי עבור התיקון. האם יש לי מוצא?

תשובה: המוצא הכי נגיש הוא לפנות למפקח על רישום מקרקעין כדי שהשכן יאפשר תיקון מתוך דירתו, בהתאם למחויבותו כפי שנקבע בחוק המקרקעין. אך יש מוצא נוסף, והוא - הגשת תביעה נגד מומחה בית המשפט. למעשה הוא אשר התרשל בתפקידו ולא עמד במטלה שהוטלה עליו מטעם בית המשפט, אולי כדי לרצות את הלך הרוח הכללית בתחום זה לפיה מוגשות תביעות רבות מדי נגד קבלנים.

המומחה ראה עצמו - ככל הנראה - כאילו עליו לגשר בין עמדות הצדדים, וקבלת חוות דעת המומחה שמטעמך, אשר מבחן הזמן הוכיח כי היא הייתה ראויה, הייתה נחשבת לו כנקיטת עמדה קיצונית מדי. לפיכך, ביכר ללכת "באמצע" ולזכותך רק בצביעת הדירה.

אין ספק כי המומחה השתמש במכשיר שלא מודד רטיבות בקירות, כי בעת בדיקתו הייתה גם הייתה רטיבות כלואה בתוך הקיר/תקרה, במעמקים. המכשיר שימש לו כיסוי.

בעבודתי המקצועית, נתקלתי במומחה האוחז באותו מכשיר צהוב שנוהג כך ביודעין, ואשר גם התבטא כי - "מה לעשות, אני צריך להסתדר עם שני הצדדים". מיותר לציין כי אמירה זו חושפת חוסר הבנה של תפקידו של המומחה, אשר צריך להיות נאמן למקצועו, ולא לשולחו.

לאחרונה קבע בית המשפט בשני מקרים נפרדים כי אין חסינות מפני תביעות מסוג זה למומחה מטעם בית המשפט, וכי הוא אינו משמש בעניין המקצועי ידו הארוכה של בית המשפט שלגביו קיימת חסינות מסוימת מפני תביעות.