שלום;
גם בתחום שאתה מופקד עליו (וכתבתי לך עליו
במכתבי הקודם) - דיורים מוגנים - יש "תרומה" לעיוותים ויותר נכון, פגיעה בציבור הרחב וכך, חופשי-חופשי, הללו נעשים כדברים מובנים שאין לערער עליהם, כמו שלא עושים כן לגבי מזג האוויר.
כזכור לך, כתבתי על הדיורים המוגנים, שהינם מכרה זהב לבעליהם ובנוסף, הם הבטחה כספית בלתי-פוסקת, בגלל תמותת הדיירים הגדולה של הגילאים המבוגרים באותם דיורים, ומכאן גם הכנסה רצופה לכיסם של בעלי הדיורים הנדונים שמובטחת כל הזמן. עם זאת, בגלל הפער בין אפשרויותיו של הדייר באותם דיורים ובין בעליהם, ישנה תוספת לאותו פער שהיא בעצם, מונצחת וחמור מזה. שכן, יש איזה "פטנט" שלא ידוע מי קבע אותו ושמו "פיקדון".
כידוע, הדייר בדיור מוגן שחסך בחייו ובאחרית חייו, הכניס את מיטב כספו שרכש עד להיכנסו לדיור המוגן, עם תוספת פיקדון שיורד במשך השנים, לכיסו של בעלי הדיור. עיוות זה לא מסתיים כאן, שכן קיימת בעיה שקובעת את גורלך באותו דיור, עד יום מותך, זאת מאחר שאם הדייר רוצה לעבור לדיור אחר, כי יש לו טענות על הקיים, אבל אין לו את הכסף לכך כי גם שם רוצים פיקדון, והרי הסכום שהיה לו ירד במשך הזמן ואין לו בעבור הדיור החדש. הנה עוד פגם שקשור בהיעדר תקנון.
בדקתי במילון של אבן-שושן את הפירוש של המילה פיקדון וזה מה שמצאתי:
"כסף שאדם מפקיד בבית משפט, או במשרד ממשלתי בתורת ערבון לקיום התחייבות מצד המפקיע"
נו? בנוסף לכך שאין בפירוש הנ"ל שום אזכור ביחס לגוף מקבל הכסף, מה גם שהוא ללא תקנון.
עוד רעה חולה אצלנו, שכולה על הדייר, וזה עובר אצלנו.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
