ועדת השרים דחתה שוב את החלטתה בעניין הצעת החוק להגנת הסופרים והספרות בישראל והחליטה להעביר את הנושא לוועדת שרים מיוחדת. מתגובות השרים שהשתתפו בישיבה עולה, שהדיסאינפורמציה שמפיצים מתנגדי החוק הצליחה, והחוק נתפס ככזה שיביא להעלאת מחירי הספרים וכמנוגד לאינטרס הצרכנים, בעוד שהדברים הם הפוכים בדיוק. החוק לא יפסיק את ההנחות שקיימות היום ואף לא ימתן את ההנחות על ספרים בני שנתיים ומעלה. הנתונים המתפרסמים בדבר העלייה ברכישת ספרים בשנים האחרונות, הם נכונים ואין להצעת החוק כל השלכה לגביהם.
גם לגבי ספרים חדשים, ההבדל היחיד הוא שיהיה זה לא רווחי לרשתות להוסיף אותם למבצעים הקיצוניים ביותר, נוסח "4 במאה". העובדות הן, שבעקבות החוק מחירי הספרים החדשים ירדו - אלא שבמקום שהירידה תעשה בדרך של מתן הנחות על-ידי רשת החנויות, כלומר שהרשת תקבע לצרכן איזה ספר הוא צריך לקרוא, המחירים של כלל הספרים יהיו נמוכים יותר. זהו הישג אדיר לצרכני הספרים, אשר יהנו גם ממגוון רב וגם ממחירים נמוכים.
השאלה אינה כמה כסף מתגלגל בשוק - אלא אל מי הוא הולך. אל בעלי ההון, השולטים ברשתות הספרים, או אל מי שעושה במלאכה - הסופרים והמו"לים. על-פי הצעת החוק, לא יוכלו הרשתות להמשיך לעשוק את המו"לים והסופרים. ההנחות יהיו על-חשבונן.
לא אך זאת, אלא שמדובר בהצעה שתביא לתחרות אמיתית ולשוק חופשי - אשר לא עוד יישלט על-ידי שני גורמים בלבד, אלא יאפשר מגוון חנויות וטעמים ספרותיים.
אני בטוחה, כי ועדת השרים שהוקמה, תוכל ללמוד את הנושא לעמקו, לראות את הנתונים האמיתיים ולא רק את אלה המוצגים על-ידי גורמים אינטרסנטים ועל כן תמליץ על תמיכה גורפת בהצעה החשובה כל כך לעתיד הספרות והסופרים בישראל.
