עיוות מעמד העיתונות מפי שופטת בדימוס

נכתב לא אחת וגם כאן, על מעמדה של העיתונות בניגוד לאמת העובדתית, הגם שיש בעובדה זו שקר מוסכם שמקבלים אותו בציבור ולא רק.

תזכורת קלה: העיתונות, כידוע, זכתה במעמד שמזכיר מעצמה - מוסדות נפרדים מהמדינה, טובות הנאה וגם פטורים שונים ממנה (ממבקר המדינה למשל) וזאת, על-אף שבעליה ומחזיקיה הם מיעוט. בנוסף, הם גם נהנים מתדמיתה כ"הפה לציבור" וכיו"ב אמירות בומבסטיות. אגב, כמה אזרחים מן השורה יכולים להכניס איזה מסר קטן בעיתון, שלא לדבר על מאמר?

בעבורי, הטריגר להעלות את הדברים, היה בעקבות ידיעה בעיתון בהקשר אחר לגמרי, מפי נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר. בסך-הכל, משפט קצר בדבריה של הגב' דורנר, שבו התייחסה לפרשת ביטחון חמורה שאסורה לפרסום, וכך אמרה בין השאר: "כאשר שלטון מקבל החלטה שאינה נראית לאזרח או לעיתון..." - העיתון קיבל כאן שוב את המעמד המיוחד, אולי אפילו מבלי שהייתה כוונה לכך.

להזכירכם, מה שאמר בזמנו בן-גוריון על העיתונים (ציטוט ע"פ הזיכרון אבל ברוח הדברים): "מה זה עיתון? קבוצת אנשים שוכרים עיתון ואומרים 'אנו זו דעת הציבור'".