גם אני אוהב את אורי אבנרי, אבל...

אני אוהב לקרוא את אורי אבנרי. הרבה היגיון ורגישות לאדם קיימים בדבריו, אבל יש בעיה...

הלוואי שבעם הערבי, שכולל כמובן את הפלשתינים שמונים מיליונים ובידם שטחים שהמדינה שלנו לעומתם בגודל של ראש גפרור, ובכל זאת הם לא פוסקים לרצוח ולשם רצח. כמו-כן, הלוואי שיהיה אצלם רק אחד(!) כמו אורי אבנרי, שבגלוי יאמר מילים באותה רוח שהוא כל הזמן מדבר. אך שום דבר.

מעניין, ויחד עם זה מוזר ומחריד, כאשר יש לערבים כה הרבה לוחמים בעד "שחרור האדמות הכבושות" ומלחמה זו מאופיינת, בין השאר, בפיצוצי אוטובוסים על ילדים ונשים, טרור מלפני קום המדינה ועד היום, ואורי אבנרי עם דעותיו האנושיות, חי כאילו אנחנו במיקרונזיה ולא עם מה שתרחש ממש ליד חלונותינו, כאשר כל הבעיה היא ה"האדמות הכבושות". מבחינה אחת אפשר "להבין" את אבנרי שהוא לא היחיד שמנגן רק לפי התווים שלו, כאשר לידו עוד מנגנים כאשר כולם מנגנים ביחד מבלי לשמוע את האחרים. מכל מקום וכמו שנכתב בשורות לעיל, אצל שכנינו אין דבר כזה.