האם יש טעם בכתיבה?

הכוונה לא לכתיבה לשם כתיבה, כדי שיראו שאתה כותב וכיו"ב בדיחות, כי אם כתיבה לשם העברת מסרים ובקיצור שיהיה טוב. אז לגבי האפשרות השנייה, אני עם הטובים ממני וממליץ לפעול בהתאם.

אז ראשית, התשובה לשאלה כבר קיימת מראש, בעצם המציאות שבה פועלים כיום, הכותבים באתרי האינטרנט השונים, כולל אתר זה, לא מקבלים תגובות. ואכן - וכפי שנוכחתי כבר שנים - אין שיח בין כותבים, לגבי השאלות המאוד חשובות והקשורות במציאות הקשה שלנו. הנה, בכתיבה הרבה, לא רואים תגובה לנושא "בוער" וקשור לעצמנו.
כמו-כן, המציאות שלנו עם הפשיעה וכל הרעות החולות שלא יורדים מהכותרות, כוללת גם את ה"דברים הקטנים"- אלה שכאשר לא מטופלים, הופכים לגדולים.

בין שאר הדרכים לטפל בבעיה, צריכה לקום הנהגה שתטפל בנושאים מראשיתם, כלומר, הקמת משטרה שתפעל ו"תכסה" שורה של נושאים, החל מ"הדברים הקטנים" וגמור בגדולים שאם יטופלו בהתאם ומוקדם, ייתכן שבמקרים מסוימים, לא יהיה צורך בכך בגלל נוכחות משטרה ואכיפתה את אלה.

כן, אני מתכוון לשיטת ג'וליאני שבזכותה כזכור, כאשר היה ראש עיריית ניו-יורק הקטין את הפשיעה בממדים עצומים. כך למשל, "דבר קטן" כדוגמה: אותה משטרה במסגרת פעילותה, כאשר יראו משליך פסולת ברחוב, הוא יטופל בהתאם. אבל העיקר הוא העיקרון והמעשה בצידו.

כך או כך, אם לא יטפלו בכיבוי ה"שריפות" הקטנות, ייאלצו לטפל בגדולות יותר ובתנאים גרועים ומאולצים, כי המציאות שלנו, לא עומדת במקום.

ולסיום, המשטרה.
זו תצטרך לקבל טיפול אחר מהקיים. צריכים יהיו לגייס למשטרה שתקום, משטרה עם רמה ומשכורות טובות. בין השאר, גם עם מוטיבציה לנושא הנדון כאן. לגבי הכסף לכך, פה יצטרך להיות מהפך כואב, ע"י ביטול משרדים מסויימים שמקבלים כסף מהמדינה ואני לא נכנס לפרטים, אבל אנו במצב חירום. יהיו בעיות.