להחזיר את נבחרי האומה, לחיק העם!

האם מישהו מחברי הכנסת ירים את הכפפה???
התשובה תיוודע לכולנו בקרוב!!!

מכתב זה נשלח אישית לכל 120 חברי הכנסת.
אם וכאשר יגיעו תגובות יובאו גם לידיעתכם.

כבוד חברי כנסת ישראל ה-16.

מכובדים שלום רב.,

יש לי העונג והכבוד בדרך זו להודות לח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, על התגובה והתייחסות לפנייתי, בהצעה לוועדה שבראשותו, בעניין הכורח לשינוי שיטת הבחירות לכנסת ישראל.

בהמשך האי מייל - תוכנו מדבר בעד עצמו.

אשמח מאוד על כל תגובה, במיוחד חשוב לי להודות מראש לאותם חברי כנסת, שימצאו עניין לאמץ את הרעיון ולגלגל את ההצעה, לדיונים והכרעה בפורומים המתאימים באמצעותם יקודם רעיון שינוי שיטת הבחירות ברוח ההצעה שבהמשך.

אין מנוס, חייבים לשנות את שיטת הבחירות לכנסת.
פרשיות חמורות, אחת יותר מקודמתה, חמורה ומסוכנת למדינה ולעם בישראל, מתגלות מדי יום, בכל שטחי חיינו הציבוריים, בכלכלה "חבר דואג לחבר", מאות מיליונים ואולי מיליארדים מחולקים ע"י השלטון, למקורבים ולבעלי ממון, בשיטת שמור לי ואשמור לך, הכנסת הפכה למעשה לחותמת גומי של הממשלה, אוטומטים להצבעות קואליציוניות ושמירת אינטרסים כיתתיים ולמסגרות צרות. חברי הכנסת נרדפים על-ידי מרכזי הכוח והממון, מנותקים מהעם, ועל חלק לא מבוטל מהם עננה כבדה של חשדות, גילויים, וכתבי אישום לא מחמיאים ובוודאי לא מהווים דוגמא חיובית של נבחרים, לעם קולט עליה המונית ומדינה בהתהוותה, לגיבוש חברה דמוקרטית יוצרת, צודקת, ומלכדת, שכה דרושה לעם במצור, מול עמים ומדינות עוינות במזרח התיכון ובכלל, באווירה של אנטישמיות ההולכת ומתפשטת מסביב לה ובעולם.

אין יום מאז בחירת נציגי הליכוד לכנסת על-ידי מרכז מפלגתם, שלא פורצת שערורייה פוליטית סביב מועמדות זו או אחרת למשרות שלטוניות, המחזירות אותנו ב-50 שנה לאחור. תופעות שלטון הפחד והחשבון, שהפכו את מפא"י (היום מפלגת העבודה) למפלגת "כדאי" וממפלגה אידיאולוגית יוצרת ובונה מדינה, במאבק למען מיזוג גלויות ומדיניות רווחה של אזרחים חופשיים, במדינת חוק, למפלגה שאיבדה את דרכה הרעיונית, שתאוות הבצע של אינדיבידואליסטים במנהיגותה, הביאו אותה, לקריסה ממפלגת שלטון למפלגת מיעוט אופוזיציונית, רחוקה מיצירה, קרוב להעלמות מהמפה הפוליטית.
שינוי שיטת הבחירות אתגר השעה!

שיטת הבחירות הנוכחית יצרה מבנה של קואליציות מורכבות ממפלגות רבות, כולל אסכולות רעיוניות מנוגדות. מבנה זה מונע ניהול מדיניות עקבית, אותה יוכל הבוחר לבחון ולהחליט אם היא זקוקה לחיזוק ו/או להטיל אחראיות ולהעניש, על ההישגים ו/או הכישלונות. אף מחייבי השיטה הנוכחית יסכימו, שלמרות חילוקי הדעות הרעיוניים בין המפלגות על זרמיהן - עולה המאחד על המפריד ורק שיטת הבחירות מאפשרת קיום מספר כה רב של מפלגות.

צועדים אנו לעשור השישי למדינתנו הצעירה, בפנינו אתגרים רבים כגון: חינוך, מיזוג גלויות, ביסוס כלכלי, ביצור ביטחונה של המדינה וכד' - קמו דורות חדשים, העולים מאתמול השתרשו במדינה, חיים את בעיותיה ובצדק, תובעים את חלקם בעיצוב דמותה ושותפות לדאגותיה. במשבר האימון הפוקד אותנו עתה, בולט במיוחד ניתוק הקשר הישיר בין הבוחר לנבחר! מספר תושבי המדינה גדל, חלפו הימים שכל חבר מפלגה הכיר אישית את נציגיו.

קיים שוני ניכר בין בעיותיו של האזרח תושב עיר או המושבה, לבין החקלאי, חבר הקיבוץ, בין בעלי מפעלים, לציבור העובדים, ובין ציבור עובדים בשירותים הציבוריים לעובדי הייצור בעידן חדש הלובש ופושט צורה במהירות מדהימה. נראה לי, ששינוי שיטת הבחירות יביא לפירוק כל המסגרות הקיימות ולהקמת מסגרות פוליטיות (רעיוניות) חדשות כגון: מפלגה סוציאליסטית - מפלגת מרכז ממלכתית - מפלגה דתית ומפלגה ימנית. מבנה כזה עשוי לאפשר לבוחר לקבוע אחת ל-4 שנים דמות המשטר בעתיד ויפה שעה אחת קודם. בהמשך הצעה מפורטת לשינוי שיטת הבחירות, מבחירות יחסיות שכל הארץ הינה אזור אחד. לשיטת בחירות (אישית - יחסית ) אזוריות שתגרומנה ל:

- הידוק הקשר בין הבוחר לנבחר.
- צמצום מספר המפלגות ויצירת זרמים (מפלגות)רעיוניים ברורים, לבוחר בעת הליכתו לקלפי.
- שיטה זו יכולה לסייע להחדרת תודעה פוליטית רעיונית בעם ובמיוחד בדור הצעיר.
- מניעת משטר חד-מפלגתי בתפארות שונות.
- והחשוב מכל שחרור הנבחר, מהתלות המוגזמת במרכזי המפלגות.
- ולא פחות חשוב יצירת אופוזיציה אחראית שתחליף את השלטון אם וכאשר הבוחר יחליט על כך בבחירות חשאיות.

מכתבו של ח"כ מיכאל איתן והצעת החוק לשינוי שיטת הבחירות:

אני מודה לך על פנייתך ועל ההצעה שיש בה הגיון רב.
ועדת החוקה, חוק ומשפט מקבלת מדי פעם הצעות שונות לשינוי שיטת הבחירות, אולם, כפי שנראה לי, בתקופה הקרובה לא ניתן יהיה לגייס רוב לשינוי השיטה. זאת על-רקע כישלון הניסיון לשנות את שיטת הבחירה של ראש הממשלה.

הוועדה מקיימת בימים אלה דיונים באשר לשינויים שונים בחוקי היסוד, ואם תוגש הצעה על-ידי מספר חברי הכנסת המבקשים ליזום שינוי בשיטה, אביא נושא זה לדיון ולהצבעה.

ח"כ מיכאל איתן יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט


הצעה לשינוי שיטת הבחירות לכנסת ישראל -
הצעה לחוק יסוד: הכנסת - הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ישירות שוות וחשאיות. 50% חברי הכנסת ייבחרו בבחירות אזוריות - יחסיות ו-50% בבחירות ארציות יחסיות. הבחירות ייערכו לפי חוק הבחירות לכנסת שבו ייקבע בין השאר:

1א) מספר אזורי הבחירות ומספר חברי הכנסת שייבחרו בכל אזור בחירה.
2א) שיטת בחירות שתבטיח שעודפי הקולות ברשימות האזוריות יועברו לרשימות המופיעות ברשימות ארציות.
3א) חלוקת שארית המנדטים בבחירות אזוריות - יחסיות ובבחירות ארציות - יחסיות תיעשה על פי העודף הגדול שיש לרשימות.
4א) לקבלתן ולשינויים של הוראות חוק הבחירות בעניינים האמורים בסעיף 1 ו-2 לעיל יהיה דרוש רוב של חברי כנסת וחוק יסוד הכנסת יחול עליהם.

1) מפת בחירות - (שישה/עשרה או 12 שבטי ישראל) אזורים שווים בגודלם ורצופים מבחינה גיאוגרפית.
2) בכל אזור ייבחרו לא יותר מ-10 חברי כנסת .
3) הבחירות בכל אזור תהינה (אישיות) יחסיות.
4) מועמד יופיע רק באזור בחירות אחד, וברשימה ארצית.
5) בחלוקת המנדטים בכל אזור נמנים אך ורק קולותיהם של רשימות באזור שקיבלו לפחות 90% ממספר הקולות הדרוש להשגת מנדט אחד לפחות.
6) במדד לבחירתו של כל ח"כ באזור הינו 100% בכוח ממספר הקולות הדרוש (כאילו הצביעו כל הבוחרים).
7) אם באחד או יותר מאזורי הבחירה לא ייבחרו כל ח"כ, בגין האמור בסעיף 6 לעיל ובכלל, יובאו המנדטים לחלוקה במסגרת הרשימות הארציות.
8) רשימה ארצית תוכר, רק רשימה מיוצגת בכנסת היוצאת ו\או רשימה שתאושר בלפחות 5(חמישה) אזורי בחירה.
9) ההצבעה הארצית תהיה במעטפה נפרדת באמצעות סימן הרשימה הארצית (או במניין מספר הקולות שקיבלו מועמדי הרשימה באזורים).
10) ההצבעה לנבחרי האזור תהיה אישית בעבור המועמד/ים מתוך הרשימה האזורית.
11) חלוקת המנדטים הפנויים לרשימות הארציות תהיה על פי יחסי הכוחות.
12) לא יותר קשר עודפים בין הרשימות לא בהיקף ארצי ולא באזורים.
13) חלוקת האזורים תקבע ע"י הרכב שופטים של בית המשפט העליון, שיסתייע בסגל מומחים שיתמנה על ידי נשיא בית המשפט העליון.
14) מבנה האזורים ייבדק כל 6 שנים על ידי ההרכב הנזכר בסעיף 13 ויותאם בהתאם לשינויים מתחייבים כתוצאה משינויים באכלוס.
15) הכנסת היוצאת תחוקק שיטת הבחירות ברוב רגיל ותקבע בחוק גם איזה הרכב ורוב מיוחס יאפשר שינויים
____________________________________________________________
דברי הסבר: הצעה זו לתיקון חוק ייסוד, תכליתה להבטיח קשר הדוק בין הבוחר לנבחר על-ידי שילוב שיטות בחירה, ארצית יחסית ואזורית אישית, מבלי לקפח את חלוקת המנדטים בחשבון ארצי. השיטה המוצעת מונעת מיוריזציה מחד ומאפשרת למצביע, לבחור במועמד/ים הנראים לו, דבר שיעודד את הרשימות להציג מועמדים מתאימים שבכוחם להתמודד על קולות הבוחר. הבוחר אינו עומד בפני רשימה של 120 מועמדים, שרובם הגדול אלמונים, או המוכרים מביניהם מוכרים מכלי התקשורת בלבד. לא רק שאינו יכול להכירם אישית אלא גם, אם האחד ו/או יותר מתגוררים באזור מגוריו, אין לבוחר כל אפשרות לתמוך בו/בה אישית, ו/או לסייע או להכשיל בחירת ו'/ה'. מנגד הנבחר יידע מי בוחריו ויראה עצמו מייצג, לא רק מפלגה אלא גם אזור וציבור בוחרים קונקרטי, איתו יהיה לו עניין לקיים קשר ישיר איתם, לשמוע דעותיהם בעניינים הלאומיים, ארציים והמקומיים לתחשב ולפעול על פיהם. ההצבעה תושפע מהעקרונות של הזרם הרעיוני של מסגרת הגג ולא פחות, מאישיות המועמדים שכל רשימה תקבל, מחישוב יחסי הכוחות ארצי מאזורים שבהם מועמדים לא זכו למספר הקולות הדרוש. יישמר העיקרון של ערך שווה לכל קול. לא יתהווה מצב שמיעוט בציבור ייהפך לרוב בכנסת ושרבבות קולות יועברו לרשימות שעבורן לא הצביעו. השיטה עשויה למנוע ו/או לצמצם את כוח "הבוסים" בהנהגות המפלגות, לאפשר חופש הביטוי והמחשבה, לצמצם את התלות המוגזמת של הנבחר במנגנון מחד, לעודד יוזמה חופשית, עצמאות פעולה ועשייה של הנבחר ובכך למנוע, הצורך בשימוש בהגדלת אחוז החסימה, שכל תחליטו ומטרותיו אנטי דמוקרטיות ופתח לעסקות פוליטיות בין המנגנון הפוליטי השולט לנבחריו, תוך חיסול כוחני של דעות ועמדות של הנבחר כפרט ו/או קבוצות פוליטיות ואידיאות, המייצגות השקפות עולם להם מקום חשוב בציבוריות הישראלית.