|   15:07:40
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
גופי תאורה שיחממו לנו את הבית בחורף
כתיבת המומחים
חיסכון מגיל צעיר: המדריך המלא לפתיחת חשבון בנק לילדכם

בג"צ קציר

האם מינהל מקרקעי ישראל, באמצעות הסוכנות היהודית, רשאי להפלות ערבים בקבלה ליישובים קהילתיים? שאלה זו נדונה בבג"צ קעדן נ' מנהל מקרקעי ישראל
21/04/2009  |   ענבל בר-און   |   מושגים   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות
קרקעות המדינה. למי הן שייכות? [צילום: פלאש 90]

האם מדינת ישראל רשאית, באמצעות גופים הפועלים מטעמה, לקבוע כי ישנם ישובים קהילתיים אשר אך ורק יהודים יכולים להתקבל אליהם? שאלה זו הועלתה בבג"צ קציר (בג"צ 6698/95 עאדל קעדאן ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(1), 258).

באותה פרשה קבע נשיא בית המשפט העליון (כתוארו אז) אהרן ברק, כי המדינה רשאית להפלות בכניסה אליה, באמצעות חוק השבות, אולם בתוככי המדינה אל לה להפלות, גם לא באמצעות גוף אחר מטעמה (הסוכנות היהודית).

הפסיקה בבג"צ קעדן משמשת את מתנגדי האקטיביזם השיפוטי אשר טוענים כי בג"צ מתערב בעיצוב דמותה של מדינת ישראל כמדינת כל אזרחיה, הגם ששופטיו מעולם לא נבחרו אלא מונו.

עובדות המקרה:

המדינה מקצה את קרקעות הסוכנות רק ליהודים. האגודה השיתופית דחתה את פנייתם של בני הזוג קעדן לרכוש קרקע ביישוב הקהילתי קציר (אולם המשיבים טוענים כי הם יכולים להתיישב בכל מקום במועצה המקומית, מלבד בקרקעות שהוקצו לאגודה השיתופית). האגודה לזכויות האזרח הלינה על כך למשרד הבינוי והשיכון. האגודה לזכויות האזרח עתרה בשם בני הזוג: ניתן צו על תנאי: על מינהל מקרקעי ישראל להשיב מדוע אינו מקצה קרקעות באופן שוויוני. ניסיונות גישור עליהם המליץ ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"צ כשלו. בשל חשיבות העניין בג"צ הרחיב את ההרכב לכדי 5 שופטים.

טענות העותרים:

1. מדיניות מינהל מקרקעי ישראל סותרת את עיקרון השוויון.
2. הגם שהעותרים מכירים ביסוד היהודי של מדינת ישראל יסוד זה צריך לחול רק לגבי חוק השבות התש"י 1950, ולא בהקצאת קרקעות המדינה.

טענת המשיבים:

לצד טענות מהותיות טוענים המשיבים כי:
1. לאגודה שיתופית יש את הזכות להחליט מי יתקבל לשורותיה ומי לא, ובכל מקרה הערעור על כך צריך להיעשות בפני בית משפט רגיל ולא בפני בג"צ.
2. המשיבים פעלו כדין לטענתם לפי חוק מעמד הסוכנות: מטרת חוק זה ליישב יהודים באזורי ספר: זוהי מטרה לגיטימית העולה בקנה אחד עם היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית: קבלת פסק הדין תסכל את מפעל הסוכנות היהודית ואת תכליתה.

פסק דינו של הנשיא ברק
אין להפלות בתוככי המדינה. ברק [בוצ´צ´ו]

המדינה אינה רשאית לקיים אפליה, לא במישרין ולא בעקיפין: הוא הדין לגבי אפליה שנעשית באמצעות הסוכנות היהודית, וזאת על אף מעמדה המיוחד: הסוכנות היהודית הינה גוף ראשון במעלה בהגשמת החזון הציוני, קיבוץ הגלויות והפרחת הארץ

השאלות העומדות בפנינו:

השאלה המרכזית העומדת כאן לדיון היא האם פעלה המדינה, באמצעות מינהל מקרקעי ישראל כדין, כאשר הקצתה קרקעות לסוכנות היהודית כאשר זו בתורה הקצתה קרקעות אלו לאגודה שיתופית אשר אינה מקבלת ערבים לשורותיה, ולכן אינה מאפשרת לערבי ישראלי לבנות את ביתו על קרקע של מינהל מקרקעי ישראל. את השאלה הזו יש לפצל לשתי שאלות:

1. לו המדינה הייתה פועלת כך בעצמה, ללא ה'תיווך' של הסוכנות היהודית, האם הייתה פועלת כדין?
2. אם התשובה על שאלה 1 היא בחיוב, האם העברת הסמכות לסוכנות היהודית הופכת פעולה זו שלא כדין ל'כשרה'?

התשובה לשאלה הראשונה

1. הדין החל בעניין הוא חוק יסוד: מקרקעי ישראל שסעיף 1 שלו קובע כי מקרקעי ישראל לא יועברו. כמו-כן חל על העניין הנידון חוק מנהל מקרקעי ישראל, התש"ך – 1960 – המדיניות הקרקעית של המינהל נקבעת על-ידי מועצת מקרקעי ישראל (ס' 3 לחוק מנהל מקרקעי ישראל).
2. בהפעיל מועצת מקרקעי ישראל את שיקול הדעת באשר למדיניות הראויה של מינהל מקרקעי ישראל עליה לפעול על-פי תכלית החוק: תכליתו המיוחדת שלשמה נחקק החוק ותכליתו הכללית- הנפרשת כמטריה נורמטיבית על פני דברי החקיקה כולם.

תכליתו הספציפית של החוק

1. על-פי דברו של חוק מינהל מקרקעי ישראל, תכליתו אחת: יצירת מדיניות אחידה במינהל מקרקעי ישראל: לבד מזאת, החוק שותק באשר לתכלית ערכית (נמתחה על כך ביקורת: חוק הנתון לפרשנות רחבה מדי חורג מעקרונות מנהל תקין ועשוי להותיר פתח רב מדי של שיקול דעת לרשות): הנשיא ברק, אם כן, פונה להצעת החוק בכדי לבחון את 'אומד דעתו של המחוקק': אכן חיפוש זה הועיל: הנשיא ברק מצא כי תכלית חוק מינהל מקרקעי ישראל היא כי המועצה תקצה את קרקעות ישראל על-פי שיקולים אלו:
1.1. מדיניות לפיזור האוכלוסיה;
1.2. מדיניות ביטחון;
1.3. שמירה על קרקע חקלאית;
1.4. הקצאת שטחי ירק ואזורי נופש ושטחים פתוחים לצורכי הציבור;
1.5. הבטחת רזרבה קרקעית לצרכים ציבוריים וממלכתיים.

הנשיא ברק מסיק מכלל דברי ההסבר לחוק כי ישנן עוד שתי תכליות על לחוק:

1.6. השארת קרקעות ישראל בידי ישראל;
1.7. הקמת רשות סטטוסטורית אחת שתפקח על יעודה של הקרקע.

2. כיצד מתחקים אחר תכלית החוק? הנשיא ברק קובע:

2.1. חוק אשר תכליתו המפורשת כתובה בו, הפרשן המשפטי יפרש תכלית זו על-סמך הכתוב בחוק;
2.2. חוק אשר תכליתו המפורשת נעדרת ממנו, הפרשן המשפטי יפרש אומנם תכלית זו על-סמך דברי ההסבר לחוק, אך גם על-פי מהות העניין, מהות הרשות המפעילה את החוק, עקרונות משפט כלליים.

תכליתו הכללית של החוק

1. את תכליתו הכללית של החוק אנו מסיקים מעקרונות משפט כלליים, מהיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית: העקרון הכללי הרלוונטי כאן הינו עקרון השוויון.
2. עקרון השוויון הוא מיסודות המשטר הדמוקרטי, עקרון השוויון מגן בפני שרירות השלטון: אין לך תחושה קשה מזו של פרטים החיים בחברה הנוהגת איפה ואיפה באזרחיה: מינהל מקרקעי ישראל הינה רשות ציבורית. חלה עליה חובת השוויון: אין מפלים מטעמי גזע ולאום: זהו עיקרון חוקתי: על אחת כמה וכמה במדינת ישראל אשר העם היושב בה הוא עם אשר היה קורבן לאפליה, רדיפות ושואה בשל דת, גזע ולאום שונים: פוגעים בשוויון רק כאשר קיימת תכלית ראויה:

כאשר התכלית הכללית והתכלית הספציפית של החוק מתנגשות :

יש שהתכליות הכלליות מתנגשות עם התכליות המיוחדות של החוק, יש שהן עולות בקנה אחד. במידה שהתכליות הכלליות מתנגשות עם התכליות הספציפיות, כמו למשל בבג"צ 73/53 קול העם נ' שר הפנים (חופש הביטוי אל מול בטחון המדינה) אזי יש לנקוט בנוסחת איזון מתאימה בין התכליות המתנגשות של החוק. אולם: לדידו של הנשיא ברק התכליות כאן אינן מתנגשות (כפי שנראה בהמשך).

תכליתו של חוק מינהל מקרקעי ישראל התש"ך – 1960

במקרה דנן אין להכריע בתכליתו של החוק הואיל ולא עומדת כאן לבחינה הסוגייה: האם חוק מינהל מקרקעי ישראל התש"ך – 1960 הינו חוקתי? לכן השאלה היא: האם הקצאת קרקעות ליהודים בלבד על אדמת המינהל היא בסמכותו של מינהל מקרקעי ישראל? לדעת השופט ברק הקצאת קרקעות ליהודים בלבד ביישוב קהילתי פוגמת בעיקרון השוויון: ומנגד, לא הוצגה שום תכלית על-ידי המדינה המשיבה, מדוע יש לפגום בעקרון זה. אולם מנגד, הסוכנות היהודית, התאחדות האיכרים בישראל והאגודה השיתופית קציר השיבו, כי תכלית הקצאת הקרקעות ליהודים בלבד ביישובים קהילתיים נועדה לבצר את בטחון המדינה על-ידי יצירת רצף של ישובים יהודיים באזורים דלילים מבחינת האוכלוסיה היהודית: כניסת ערבים ליישוב תביא לעזיבת יהודים את היישוב ולהפיכת היישוב מיישוב יהודי ליישוב ערבי. לדעת השופט ברק, לו הייתה המדינה, באמצעות מינהל מקרקעי ישראל מקצה קרקעות רק ליהודים, הרי ש-א) עקרון השוויון היה נפגם. ב) לא היה בתכלית המיוחד של חוק מינהל מקרקעי ישראל התש"ך – 1960 לגבור עליו.

תשובת המשיבים לכך:

טענתם הראשונה: מינהל מקרקעי ישראל היה מוכן להקצות מקרקעין נפרדים ליישובים קהילתיים בלבד: זהו טיפול 'נפרד אבל שווה' שעמד בייסוד ההפרדה הגזעית בארצות הברית: הוא אינו עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון. יש וטיפול נפרד אבל שווה עשוי להיחשב חוקי, כמו במקרים של אפליה מתקנת: בכל מקרה אין זה המקרה כאן: מינהל מקרקעי ישראל מעולם לא הקים יישוב קהילתי לערבים בלבד: הטיפול הוא אם כן, נפרד ולא שווה.

טענתם השנייה: הקצאת קרקעות ליהודים בלבד על-ידי מינהל מקרקעי ישראל מגשימה את תכליתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. משיב על כך השופט ברק: היות המדינה יהודית מתבטאת בחגי ישראל, במועדיה, בלשון העברית, בימי המנוחה השבועיים; אין בהיות המדינה יהודית בכדי לחייב אפליה, נהפוך הוא: מגילת העצמאות קוראת לשוויון כל אזרחי ישראל: "משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה" (ויקרא כ"ד, כ"ב). היות המדינה יהודית מחייבת גישה לפיה כל אדם, לרבות הערבים אזרחי ישראל, נבראו בצלם אלוקים: הכניסה לבית היא ליהודים בלבד, אולם בתוך הבית, השוויון מנוי וחתום בין כל דייריו. לכן גם על טענה זו של העותרים להידחות.

המדינה אינה רשאית להפלות בין יהודים לערבים בהקצאת קרקעות.

האם רשאית המדינה, באמצעות צד שלישי, להפלות בין יהודים וערבים בהקצאת קרקעות?

שאלה זאת יש לפצל לשתי שאלות:
1. האם המדינה רשאית למסור את מקרקעיה לצד שלישי כלשהו שינהג נוהג מפלה בהקצאת הקרקעות?
2. האם במסירת הקרקעות לידי הסוכנות היהודית דווקא יש משום חריג לכך?

התשובה לשאלה הראשונה היא שלילית: המדינה אינה רשאית לקיים אפליה, לא במישרין ולא בעקיפין: הוא הדין לגבי אפליה שנעשית באמצעות הסוכנות היהודית, וזאת על אף מעמדה המיוחד: הסוכנות היהודית הינה גוף ראשון במעלה בהגשמת החזון הציוני, קיבוץ הגלויות והפרחת הארץ.

העתירה צופה פני העתיד

הנשיא ברק מדגיש (וגם העותרים מסכימים בנקודה זו) כי העתירה צופה פני העתיד: בעוד שלמדיניותה של הסוכנות בשנותיה הראשונות של המדינה הייתה חשיבות מתוקף הנסיבות של הקמת המדינה וימיה הראשונים, עתה הנסיבות הן שונות. זאת ועוד: העתירה אינה דנה במדיניותה הכללית של הסוכנות לגבי כלל היישובים: ייתכן שיישובים בעלי צרכים מסוימים יחייבו תגובה אחרת של בית המשפט. אין כאן קביעה גורפת: "בסוגייה רגישה זו אנו מחויבים ללכת עקב בצד אגודל" אומר השופט ברק.

סיכומו של דבר: האפליה אינה מאבדת את האופי המפלה שלה גם אם היא נעשית באמצעות הסוכנות היהודית, ולכן אין היא מותרת למדינה.

הסעד שיש ליתן: לכאורה, לאור כל מה שנאמר לעיל, נראה שהסעד צריך להיות פשוט: ליתן לעותרים להתגורר ביישוב היהודי קציר. אולם קיימת כאן בעיה משפטית של הסתמכויות: המדינה הקצתה לסוכנות היהודית את הקרקעות ליישוב קציר, על-סמך הסכם שנכרת ב-1986: הן המדינה, הן הסוכנות, הן תושבי המקום לא צפו התפתחות זו כפי שבאה בעתירה זו: אי לכך, יש לכלול בחשבון את ההסתמכויות שהסתמכו כל אחד מן הצדדים הנ"ל.

אשר על כן, בכדי לאזן איזון ראוי בין עקרון השוויון לבין ההסתמכות שהסתמכו התושבים, הסוכנות והמדינה, יש ליתן סעד כדלקמן:
1. סעד הצהרתי: המדינה פעלה שלא כדין בהקצותה באמצעות צד שלישי: הסוכנות, קרקעות על בסיס מפלה ליהודים בלבד.
2. צו עשה: על המדינה ללשקול את קבלתם של ליישוב קציר, על-סמך מכלול השיקולים של שוויון תוך לקיחה בחשבון את ההסתמכויות שנעשו: על המדינה לפעול במהירות הראויה.

דעת המיעוט של השופט קדמי

השופטים חשין, זמיר ואור הסכימו לפסק דינו של השופט ברק, והשופט קדמי נותר בדעת מיעוט:
הערות פתיחה: השופט קדמי מסכים עם דעתו של ברק על ערך השוויון אולם כאן השוויון נסוג מבחינתו מפאת שיקולים של בטחון המדינה: שמירה על המדינה כמדינה יהודית חשובה לבטחון המדינה: במקרים בודדים נסוג עיקרון השוויון מפני עקרון בטחון המדינה: זהו אחד מאותם מקרים בודדים שכך קורה.
מן הכלל אל הפרט: לדעתו של השופט קדמי במקרה דנן יש להסתפק בסעד הצהרתי שפניו אל העתיד, כי יש להפעיל את עיקרון השוויון בהקצאת קרקעות המדינה.

תאריך:  21/04/2009   |   עודכן:  21/04/2009
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 אוטונומיה אישית   בג"צ 1/65 ירדור נ' ועדת הבחירות המרכזית   בג"צ איתנה ניב   בג"ץ ברגמן   בג"צ דנילוביץ (הדייל ההומוסקסואל באל-על)   בג"צ ההינתקות   בג"צ לאור נ' יו"ר הכנסת   בג"צ לשכת מנהלי ההשקעות נ' שר האוצר   בג"צ מעצר החיילים   בג"צ נבו   בג"צ ערוץ 7   בג"צ פלייבוי   בג"צ קול העם נ' שר הפנים   בג"צ קלפי המיקוח   בג"צ קציר   בג"צ רובינשטיין נ' יו"ר הכנסת   בג"צ שחר בוצ'ר   בשאר אסד   הלכת אבנרי נ' שפירא   הלכת בבלי   הלכת גורדון   הלכת ועקנין   הלכת כרמלי   הלכת קסטנבאום   זכויות האדם במשפט הפרטי   זכות השמיעה   חובת ההנמקה במשפט המנהלי   חופש הביטוי   חופש העיסוק   כבוד האדם במשפט   כללי המשפט המנהלי   לשון הרע על ציבור   מבחן הראיה המנהלית   ספק סביר   עיקרון החוקיות   עיקרון המידתיות   עיקרון חוקיות המינהל   עיקרון תום הלב   פשעי מלחמה   שוויון במשפט   שיקול דעת מנהלי   שיתוף במקרקעין   תורת הבטלות היחסית   תעלת סואץ / Suez Canal  
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
האם מדינה אשר ארגון טרור נוהג לחטוף את חייליה בניגוד לכל כללי בית המשפט הבינ"ל רשאית להחזיק קלפי מיקוח? שאלה זו נדונה בעתירה שהגיש עו"ד צבי ריש כנגד החזקתם של קלפי המיקוח בלבנון תמורת שחרורו של רון ארד ( דנ"פ 7048/97 פלונים נ' שר הביטחון, פ"ד נד(1) 721). העתירה נדחתה, ועל כן הגיש עו"ד צבי ריש בקשה לדיון נוסף.
21/04/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בג"צ ירדור (ע"ב 1/65 יעקב ירדור נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, פ"ד יט(3), 365) הינו נקודת ציון מכוננת בדמוקרטיה המתגוננת הישראלית. שם נקבע לראשונה כי מדינה אינה צריכה להשלים עם השמדתה העצמית, אך ורק משום שלא נמצא בחוק סעיף אשר מאפשר פסילת מפלגה עקב היות מצעה חותר תחת קיומה של המדינה. פסק הדין דן גם בעיקרון שלטון החוק, אשר לפיו, אין לשלול זכות אלא לפי חוק: במקרה זה לא היה חוק אשר איפשר פסילת מפלגה עקב חתירתה להשמדת מדינת ישראל, ולאור זאת קבע חיים כהן שאין לפסול את הרשימה. אגרנט קבע כי חרף 'עיקרון החוקיות' אשר קובע כי אין לשלול זכות יסוד אלא בחוק חרוט, ההכרח לפסול רשימה המתמודדת בבחירות כאשר רשימה זו שואפת להכחיד את השיטה הדמוקרטית כולה, הינו הכרח אשר מתבקש מהיותה של מדינה - מדינה דמוקרטית. זוהי הלכה אשר בה - מכוח עקרונות היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטית - נבנה הפתרון המשפטי במקרה הספציפי.
19/04/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בתאריך 9.5.53 פורסמה ידיעה בעיתון הארץ בה הצהיר אבא אבן כי יסכים לגייס כ-200,000 חיילים ישראלים למטרות מלחמה אמריקניות.
15/04/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
עיקרון המידתיות הינו עיקרון יסוד בשיטת משפט חוקתית. עיקרון המידתיו מהווה חלק אינטגרלי מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומחוק יסוד חופש העיסוק אשר קובעים בפסקת ההגבלה שלהם כי חוק אשר פוגע בערכים החוקתיים באופן אשר אינו "מידתי", ייחשב כחוק אשר אינו עולה בקנה אחד עם חקיקת היסוד, ועל כן לא חוקתי.
10/04/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
מלכת מצרים שהתפרסמה בעיקר בפרשות האהבה שניהלה עם קיסר ועם אנטוניוס.
רשימות נוספות   /   אקטיביזם שיפוטי  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   הוועדה לבחירת שופטים  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   זכויות אדם  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   ישראלי-ערבי  /  מי ומי    / 
אות "חושן המשפט" לשופט מאיר שמגר   /  טליה גורן
פסגה: שמגר-ברק ייפגשו עם השר פרידמן  /  רותי אברהם
הלל שמגר: מנהל נציבות תלונות הציבור  /  מחלקה ראשונה
שמגר שולל "חוק עוקף בג"צ"; קובע - "לא הכל שפיט"  /  ענבל בר-און
מדוע שונאים כל-כך את בית המשפט העליון  /  ענבל בר-און
זמיר: "בית המשפט העליון אינו סניף של מרצ"  /  ענבל בר-און
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
חיים רמון
חיים רמון
המאבק סביב סוגיית גיוס חרדים הביא אותנו למצב בו כל הצדדים המעורבים נחושים לפעול בכוח ובמרמה - יהיה מה שיהיה הנזק שייגרם מכך
דן מרגלית
דן מרגלית
נתניהו הוא אדם מקובע נוסף לכל החליים האחרים באישיותו כפי שציטט בימים אלה הפרופסור עוזי ארד מפסיכולוג שבחן את נתניהו כבר לפני שנים רבות
איתמר לוין
איתמר לוין
הצדדים מקבלים את יומם בתיקי התביעות הקטנות שבפני הרשמת הבכירה עינת דינרמן, גם אם אולי בצורה נדיבה מדי    בעיה מרכזית: בשניים מהתיקים אין התייצבות של הנתבעים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: ד"ר אליהו כהן 1 פתח תקוה 4976012 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il