בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ברגיל, זכויות היסוד של הפרט הן חובה המוטלת על השלטון ● האם גם פרטים מובהקים חבים בכיבוד זה את זכויות האדם של רעהו? לשיטת אהרן ברק: כן
|
מפתח הדוקטרינה, אהרן ברק. המשפט אינו קונפדרציה של עקרונות אלא קודיפיקציה של עקרונות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
רשלנות במשפט
|
ענבל בר-און
|
רשלנות הינה סטייה מסטנרט התנהגות סביר * בית המשפט יקבע את סטנדרט ההתנהגות הסביר * ניתן לתבוע ברשלנות רופאים, עורכי דין, רשויות שלטון ובמקרים נדירים אף שופטים
|
לרשימה המלאה
|
|
|
עיקרון תום הלב
|
ענבל בר-און
|
עקרון תום הלב מהווה 'עיקרון על' בשיטת המשפט שלנו * הוא חולש הן על המשפט הציבורי והן על המשפט האזרחי * עמימותו פותחת פתח נרחב לשיקול דעת שיפוטי
|
לרשימה המלאה
|
|
|
הלכת קסטנבאום
|
ענבל בר-און
|
האם רשאית חברה קדישא לאסור על קרובי משפחת הנפטר שבאו מארה"ב לחרוט כיתוב לועזי על המצבה? * שאלה זו נדונה בפרשת קסטנבאום המפורסמת, והתשובה קשורה בכבוד האדם, בתקנת הציבור, בתניה מקפחת בחוזה אחיד ובאופייה הציבורי של חברה קדישא
|
לרשימה המלאה
|
|
|
דואליות נורמטיבית
|
ענבל בר-און
|
ישנם גופים פרטיים, אשר עליהם חלים דיני המשפט הפרטי, וישנם גופים ציבוריים, אשר כפופים לכללי המשפט הציבורי והמנהלי * וישנם אי אלו יצורי כלאיים אשר כפוםים ל'דואליות נורמטיבית'
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
"זכויות האדם במשפט הפרטי" הינה דוקטרינה משפטית מבית מדרשו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק. לשיטתו, זכויות האדם הינן 'טוב' טבעי אשר דינן לחול גם בין פרטים מובהקים, ולא רק מצד השלטון כלפי הפרט. הרציונל הוא שיש וגוף פרטי מחזיק בכוח כלפי הפרט שהוא רב ועצום כלפי אותו פרט, מאשר הכוח שהשלטון מחזיק כלפי הפרט. דוקטרינת זכויות האדם במשפט הפרטי, לצד דוקטרינת ה גופים הדו-מהותיים, נועדה לטשטש את הגבולות בין המשפט הפרטי למשפט הציבורי, ויחד, דוקטרינות אלו מבטאות דואליות נורמטיבית. אך בעוד שדוקטרינת ה גופים הדו-מהותיים מכירה בדיכוטומיה פרטי-ציבורי, וכל תכליתה הינה להזיח את קו הגבול, ולהכיר ב"מרחב תפר" בו לגופים פרטיים מאפיינים של גופים ציבוריים, דוקטרינת זכויות האדם במשפט הפרטי חותרת תחת האבחנה בין 'משפט פרטי' ל'משפט ציבורי', ומבקשת להחיל את זכויות האדם גם במשפט הפרטי. הנשיא בדימוס אהרן ברק קיבל את השראתו לפיתוח הדוקטרינה מהמשפט הנוהג במדינות המערב, שם לזכויות האדם תחולה במשפט הפרטי, וזאת דרך מונחי שסתום במשפט כגון: עיקרון תום הלב, תקנת הציבור, היפר חובה חקוקה ו רשלנות. ברק בחר לאמץ את 'מודל התחולה העקיפה המחוזקת' הנוהג במשפט הגרמני. לשיטתו של ברק, היות שמונחים אלו - הנטועים במשפט הפרטי - הינם מונחים עמומים, ניתן לצקת בהם תוכן משתנה לאור ערכי היסוד של השיטה - ועל כן ניתן להחיל דרכם את זכויות היסוד שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, במשפט הפרטי. במילים אחרות: חוזה יכול להיחשב כסותר את תקנת הציבור אם הוא פוגע בזכויות היסוד של אחד המתקשרים בחוזה, התנהלות של שמעון יכולה להיחשב רשלנית ביחס לראובן אם שמעון פוגע בזכויות היסוד של ראובן. ב הלכת קסטנבאום הציג לראשונה המשנה לנשיא (כתוארו אז) ברק, את תפישת-עולמו בנוגע לתחולת זכויות האדם במשפט הפרטי. באותה פרשה קבע ברק כי תניה חוזית שקבעה חברה קדישא בחוזה האחיד שלה, ולפיה נאסר כיתוב לועזי על המצבה, סותרת את תקנת הציבור, שכן היא פוגעת בכבוד האדם של קרובי המנוחה ובכבודה של המנוחה - אשר בילתה את מרבית חייה בארצות-הברית וזו השפה בה חיה והתבטאה, וזו השפה אשר תאפשר לקרוביה להתייחד עם זכרה. זו היוותה את ההזדמנות של ברק לפרוש את משנתו: - "...עם זאת, גם כל פרט חייב בכיבוד זכויות היסוד של הפרט האחר. אכן, חובתו של הפרט לקיים את זכויות היסוד של זולתו נגזרת מאותו מקור עצמו ממנו נגזרת חובת השלטון - אלה הם תפיסות היסוד החברתיות ועקרונות היסוד המשפטיים עליהם בנויה שיטת המשפט. על-כן, לא רק השלטון מחויב בכיבוד זכות האדם בדבר חופש העיסוק של הפרט, אלא גם מעסיק מחויב בכיבוד חופש העיסוק של המועסק על-ידיו. מכאן התפיסה, כי הגבלה בלתי סבירה על חופש העיסוק נוגדת את תקנת הציבור (ראה ע"א 566/77 [36]). בדומה, לא רק השלטון מחויב בכיבוד זכות האדם לחופש הביטוי, אלא גם מתקשרים חוזיים מחויבים בכיבוד של זכות זו. על-כן נפסל תנאי בחוזה שבו נטל על עצמו עיתון התחייבות שלא לפרסם עניינים מסוימים (ראה neville v. Dominion of 556, at[43] (1915) canade news company limited), כמו-כן, לא רק השלטון מחויב בכיבוד זכות האדם בדבר כבוד האדם וחירותו, אלא כל פרט מחויב בכך ביחסיו עם הפרטים האחרים. על-כן חוזה לעבדות בטל הוא. בדומה בטל חוזה השולל מאדם את חופש המצפון והדת או המעמידו בתלות השוללת את עצמאותו. הוא הדין בחוזה הלוואה, בו מתחייב הלווה להימנע מכל פעילות, לרבות מסירת נכסים, נטילת הלוואות וביצוע פעולות כלכליות אחרות (ראה , At[44] (1917) horwood v. Millar's timber and trading company limited 31).
הדיבור "תקנת הציבור" הוא דיבור עמום. אין הוא מקרין מתוך עצמו-על-רקע תכליתו - משמעות ברורה. כמו לעניין מושגי שסתום אחרים, כך גם לעניין תקנת הציבור, מוטל על בית המשפט לקבוע את תוכנו בכל חברה נתונים ובכל עת נתונה. אכן, "יישומה והפעלתה נתונים איפוא לשיקול-דעתו של בית המשפט" (ע"א 614/76, 625[35] הנ"ל, בעמ' 93). עם זאת, שיקול-דעת זה אינו שרירותי. בית המשפט אינו נותן ביטוי לתחושותיו הסובייקטיביות. בית המשפט חייב ליתן ביטוי לתפיסות היסוד של החברה שבה הוא חי ופועל. עמד על כך השופט לנדוי בדבריו, המהווים ציוני דרך בפסיקה הישראלית: "אין זאת אומרת, שבית המשפט רשאי להתערב כרצונו ביחסי החוזה, לפי השקפתו הפרטית של השופט על מה שטוב ומועיל בעיניו מבחינות עקרוניות אלו, אלא עליו להיות פרשן נאמן להשקפות המקובלות על הציבור הנאור, שבתוכו הוא יושב" (ע"א 461/62 [37], בעמ' 1335). "ההשקפות המקובלות על הציבור הנאור" מבטאות את המצפון הציבורי הכללי ואת השכנוע ההערכתי של החברה באשר להתנהגות הראויה והבלתי ראויה ביחסים החוזיים בין הפרטים. שכנוע זה יונק חיותו ממסמכי היסוד של החברה - חוקי היסוד והצהרת העצמאות - ומעקרונותיה, כפי שהם מצאו ביטוי בחקיקה ובהלכות הפסוקות לדורותיהן". לשיטת ברק, החלת זכויות האדם במשפט הפרטי מחייבת איזון בין הערכים המתנגשים המוזרמים דרך 'מושגי השסתום', היינו - אם ערכי היסוד של השיטה מוחלים על חוזה פרטי דרך מונח השסתום 'תקנת הציבור', הרי שערכי יסוד אלו כוללים בחובם לא רק את ערך 'כבוד האדם' אלא גם את ערך 'חופש החוזים', ויש לערוך איזון אנכי בין ערכים אלו: - "...עקרונות היסוד של השיטה בכלל וזכויות האדם בפרט אינן מגבשות בדרך מכאנית "תקנת ציבור". כפי שראינו (ראה פיסקה 8לעיל), לעתים קרובות עקרונות היסוד מתנגשים זה בזה. זכויות האדם של האחד פוגעות בזכויות האדם של האחר. חופש העיסוק של האחד פוגע בחופש החוזים של האחר. חופש הביטוי של האחד פוגע בכבוד האדם של האחר. דבר זה בולט במיוחד במסגרת העיקרון של "תקנת הציבור" בחוזים, שכן אחד מעקרונות היסוד של שיטתנו הוא העיקרון בדבר חופש החוזים (ראה ד"נ 22/82 [5]), ואחת מזכויות היסוד של האדם שיש להתחשב בה היא זו של האוטונומיה של הרצון הפרטי. זהו חלק מכבוד האדם וחירותו. התקשרות חוזית היא ביטוי לאוטונומיה זו. חופש החוזים הינה זכות חוקתית. כאשר תוכנו של חוזה פוגע בחופש העיסוק, בכבוד האדם, בחופש התנועה, בחופש המצפון והדת או בחופש הביטוי - אין לגבש את "תקנת הציבור" על-ידי הפעלה פשוטה של עקרונות אלה. נדרש איזון בין העקרונות המתנגשים. רק כאשר משקלו של העיקרון בדבר חופש החוזים והאוטונומיה של הרצון הפרטי קטן ממשקלו של הערך הנוגד והמתנגש - רק אז יש מקום לבטל תניה בחוזה או את החוזה כולו בשל ניגוד לתקנת הציבור... הנה כי כן, "תקנת הציבור" הינה פרי האיזון והשיקולים של ערכים מתנגשים".
|
תאריך:
|
03/08/2010
|
|
|
עודכן:
|
03/08/2010
|
|
ענבל בר-און
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אלישמע
|
4/08/10 17:51
|
|
2
|
|
איצי חייב כסף
|
28/08/10 09:58
|
|
הלכת און נ' בורסת היהלומים (עא 3414/93 און נ' מפעלי בורסת היהלומים בע"מ, פ"ד מט(3) 196 (1995) ) היא הלכה מרכזית בתחום הדואליות הנורמטיבית. הלכה זו מהווה ציון דרך מרכזי בהתפתחות דוקטרינת הגופים הדו-מהותיים.
|
|
|
דיני ה משפט המנהלי הינם מערכת של כללים, אשר פותחה בפסיקה בתהליך של פיתוח המשפט המקובל נוסח ישראל, קרי, ממקרה למקרה, ואשר נועדה להתוות את הכללים אשר חלים על רשות שלטונית במגעיה עם ה'אזרח הקטן'. הצורך בכללי משפט מנהלי נולד עקב כוחה העודף של הרשות השלטונית ביחס לפרט. בעוד שבמאה ה- 19 נחשבה המדינה כ"שומרת לילה", והסתפקה בביצוע תפקידים בסיסיים ביותר, החל מסוף המאה ה- 19, וביתר שאת לאחר מלחמת העולם השניה, התפתחה מדינת הרווחה, והמדינה החלה לדאוג לאזרח בשורה ארוכה של תחומים. ההסדרה של תחומים רבים בחיי האזרח בידי המדינה הובילה להעצמת כוחה, כוח אשר יכול להיות מנוצל לרעה ואשר תואר באופן אפוקלפטי בספריו של ג'ורג' אורוול ו פרנץ קפקא, אשר תיאר בספריו, כגון המשפט, סיטואציות מתסכלות עד אבסורד של אזרח אשר עומד אל מול פקידי שלטון אטומים. כוח היתר שצברה המדינה על מול האזרח, כוח שתואר גם בכתביו של הסוציולוג ובר, הצריך פיתוח דוקטרינות משפטיות אשר ירסנו את כוחו הבלתי מוגבל של השלטון אל מול האזרח, וכך התפתחו כללי המשפט המנהלי.
|
|
|
גופים דו מהותיים הינם גופים אשר הולדתם ב משפט הפרטי, הם התאגדו מכוח דיני המשפט הפרטי, אולם עקב מאפיינים מסוימים, כגון מילוי תפקיד ציבורי על-פי דין, או מילוי פונקציה ציבורית חיונית, או זיקה מוסדית לגופים ציבוריים, ישנו הצדק להחיל עליהם את דיני המשפט המנהלי והם קרויים גופים דו מהותיים.
|
|
|
תפקידו של ה משפט הוא להשיג סדר ויציבות, ולא בהכרח אמת ו צדק. עיקרון סופיות הדיון נועד להשיג תכלית זו. הגם שה זכות המהותית של אדם קיימת, לעיתים הפרוצדורה הדיונית מונעת את מימושה של זכות זו בשל טענות בעלות אופי דיוני, ש התיישנות הינה אחת מהן.
|
|
|
בעוד שחוק ההתיישנות קובע הסדר כללי של התיישנות, חוקים שונים, כגון חוקים סוציאלים, או חוקים העוסקים במקרקעין, או בדיני עבודה, קובעים תקופות התיישנות שונות: כך לדוגמה ההתיישנות של תביעת חייל משוחרר כנגד אגף השיקום של משרד הביטחון להכרה בו כנכה צה"ל תחול בתוך 3 שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, וזאת מכוח סעיף 32(א) לחוק הנכים, תגמולים ושיקום, התשי"ט - 1959.
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו" מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|