|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
הוט, בזק, סלקום, פרטנר סיבים - איזו חברה עדיפה לצרכן?
כתיבת המומחים
כל מה שצריך לדעת על הפסקת הריון

ליקויים חמורים בפעילות התעשיה האוירית

מתוך דוח מבקר המדינה (56א')
31/08/2005  |     |   מקורות   |   מבקר המדינה   |   תגובות
   רשימות קודמות
  ליקויים בתהליך קביעת תקציב הביטחון
  צווי הגנה נאכפו באופן רשלני
  עובדים זרים הוצאו מישראל תוך שלילת זכויותיהם
  מינויים בלתי חוקיים במשרד המשפטים
  משרד החקלאות: מינויים בלתי חוקיים


פעולות הביקורת

משרד מבקר המדינה בדק את תכניות התעשיה האווירית לישראל בע"מ (להלן - התע"א) לכניסה לשוק לווייני התצפית האזרחיים, את תכניותיה למימון ושיווק המיזם כפי שהוצגו לדירקטוריון התע"א במהלך השנים 1997-2004, ואת העדכונים והשינויים כפי שהוצגו ביחס לתכניות התע"א המקוריות. כמו כן, נבדקו יחסי הגומלין, שהתהוו במשך שנות קיום המיזם, בינו לבין תכניות החלל של משרד הביטחון.

בנושא תחזוקת מנועי מטוסים של חיל האוויר נבחנו הסוגיות הבאות: מסירת עבודות, וביניהן הסטת עבודות תחזוקה מהתעשיות לחיל האוויר ולחו"ל; חלוקת העבודה בין התעשיות בארץ; רכש בחו"ל עבור חיל האוויר; עריכת מכרזים; ניהול "מלאי עודף" של חלקי חילוף למנועים של חיל האוויר; והבטחת איכות באחזקת מנועים. הביקורת נערכה בחיל האוויר, בתע"א ובמשרד הביטחון.
כמו כן בדק משרד מבקר המדינה את המינויים לדירקטוריון התע"א.

השקעת התעשיה האווירית בלווייני תצפית אזרחיים


תקציר

התעשיה האווירית לישראל בע"מ (להלן - התע"א) צברה ניסיון ומיומנויות בפיתוח ובייצור לווייני תצפית למטרות צבאיות עבור צה"ל. בעקבות ניסיונה זה, החליט דירקטוריון התע"א בשנת 1997 על הקמת מיזם "ארוס" (EROS - Earth Remote
Observation Satellite) (להלן - המיזם) למכירת שירותי תצפית מלוויינים אזרחיים לשוק העולמי באמצעות חברת WIS, ששינתה את שמה בשנת 2000 ל-ISI (להלן - החברה).

באותו מועד, מרבית מניותיה של החברה הוחזקו על-ידי גורמים פרטיים ומיעוטן על-ידי התע"א. מטרות המיזם היו פיתוח השוק של לווייני תצפית, ובמיוחד השוק האזרחי, הרחבת סל המוצרים, הגדלת המכירות והרווח של התע"א, ושמירה על מסה קריטית של עבודה בתחום. על-פי מסמכי התע"א, עד 31.12.04 רשמה התע"א הפסד מצטבר בספריה בגין חלקה בהפסדי החברה בסך כ-36.7 מיליון דולר.

בתקופה שבין יולי 2003 למאי 2004 בדק משרד מבקר המדינה את תוכניות התע"א לכניסה לשוק לווייני התצפית האזרחיים, את תכניותיה למימון ושיווק המיזם כפי שהוצגו לדירקטוריון התע"א במהלך השנים 1997-2004, ואת העדכונים והשינויים כפי שהוצגו ביחס לתכניות התע"א המקוריות. כמו כן, בחן משרד מבקר המדינה את יחסי הגומלין, שהתהוו במשך שנות קיום המיזם, בינו לבין תוכניות החלל של משרד הביטחון (להלן - משהב"ט).

הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בהתייעצות עם מבקר המדינה, החליטה שלא להניח פרק זה במלואו על שולחן הכנסת, ולפרסם רק את עיקרי התקציר ואת עיקרי הסיכום שלו, לשם שמירה על ביטחון המדינה וכדי למנוע פגיעה בקשרי מסחר בין-לאומיים שלה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

להלן עיקרי הליקויים:

תוכניותיה של התע"א למכירה לגורמים אזרחיים של לווייני תצפית ושירותי תצפית לוויינית היו חלקיות ובלתי מבוססות דיין מבחינת טיב הנתונים וסבירות ההנחות שעליהן הן נשענו. כל זאת בשוק שבו לתע"א לא היה ניסיון קודם.

הנהלת התע"א לא לקחה בחשבון את מידת יכולתו של השותף האסטרטגי העיקרי, שצירפה למימוש המיזם, לעמוד בהתחייבויותיו המימוניות, ולא הציגה לדירקטוריון התע"א בדיקת נאותות של השותף שערכה חברת ייעוץ חיצונית.

המלצת יו"ר ועדת הכספים של התע"א מינואר 1997, כי היא תעסוק בייצור הלוויין ושיגורו בלבד (להבדיל משיווקו ותפעולו), לא נבחנה ולא הוצגה בפני דירקטוריון התע"א.

החלטות הדירקטוריון מפברואר 1997 ומאוקטובר 1998 למימוש המיזם התקבלו על סמך נתונים שהציגה הנהלת התע"א לדירקטוריון, בלי שבדקה את מקורות גיוס ההון לתוכנית הכוללת, ואת יכולת השקעת השותף במיזם בהון ובהלוואות בעלים. בין היתר, לא הציגה הנהלת התע"א תוכנית עסקית כוללת לרבות האמצעים למימושה.

על אף שהנהלת התע"א לא הגישה לדירקטוריון בקשה למתן אשראי בגין ייצור לוויין מתקדם יותר - "ארוס B", כנדרש, נתנה הנהלת התע"א אשראי לחברה ללא אישור הדירקטוריון. האשראי הסתכם עד מועד סיום הביקורת בכ-39.1 מיליון דולר.

התוכנית העסקית שהוצגה לדירקטוריון התע"א במאי 2001, לאחר שיגור "ארוס A", כללה הנחת שיווק מרכזית, בדבר שני חוזים ארוכי טווח, שהייתה אופטימית מדי. הנהלת התע"א הציגה לאישור הדירקטוריון בתדירות שינויים בהיקף התוכנית, ללא ניתוח הנחות היסוד המקוריות והנתונים שהביאו להחלטות קודמות, וללא הנמקה מדוע מנקודת המבט של התע"א כדאי להמשיך ולקדם את התוכנית העסקית, נוכח השינויים שעליהם הוחלט מעת לעת.

לכשהתעוררו הקשיים במימון המיזם, דרשה הנהלת התע"א מדירקטוריון התע"א לקבל החלטות לאו דווקא משיקולים כלכליים ומבלי שהציגה לו חלופה מעשית, אלא נוכח התחייבויות חוזיות של התע"א כלפי החברה שהייתה בעת ובעונה אחת לקוח של התע"א וגם חברה המוחזקת על ידיה. זאת, ללא שהנהלת התע"א הביאה בפני הדירקטוריון בצורה סדורה ושלמה ובראייה כוללת את המצב ואת ציון מגמת ההרעה בתנאים עבור התע"א.

מעת לעת הופיעו בפני הדירקטוריון בישיבותיו נציגים של הלקוח שלה (מנכ"ל החברה ויו"ר דירקטוריון החברה המכהן גם כמנכ"ל התע"א), דבר חריג כשלעצמו, והזינו אותו במידע ללא סימוכין. יש לראות את הדברים גם על-רקע העובדה, שהתע"א הינה בעת ובעונה אחת גם הספק וגם מחזיקה במניותיו של הלקוח.

החלטות התע"א לכניסה לשוק לווייני התצפית האזרחיים התבססו על תכניות עסקיות, שלא התחשבו ביכולות השיווקיות המוגבלות מצד החברה שאותה הקימה יחד עם יזמים נוספים מתחום לוויינות התצפית.

המצב שבו בעלי תפקידים בכירים בתע"א ממלאים תפקידים בכירים בחברה טומן בחובו בעייתיות טבועה של חשש לניגוד עניינים, שאין בהסדר שנקבע להתגבר עליה כליל ולהתמודד עם תוצאותיה. התע"א לא ערכה תחשיב להערכת שווי הידע שתמורתו קיבלה מניות בחברה.

יו"ר החברה, שהוא מנכ"ל התע"א, הציג בוועדת הכספים מצב של אל-חזור לגבי החברה, תוך שהוא מייצג, על-פי עדותו הוא, את האינטרסים של החברה, למרות שהוא מחויב, בו-זמנית, כלפי האינטרסים של שני הגופים. זו דוגמה לניגוד העניינים שבו נתון מנכ"ל התע"א בתפקידו כיו"ר דירקטוריון החברה, ניגוד עניינים המובנה בכפל תפקידיו.

משהב"ט לא קבע אמות מידה לעיגון זכויות הקניין שלו ביחס לידע ולמשאבים שהוא צובר במסגרת ההתקשרויות עם התע"א לביצוע פרויקטים ביטחוניים, ואיפשר לחברה, שאת עיקר מניותיה החזיקו רוב השנים גורמים פרטיים, ליהנות מפירות ההשקעה עתירת המשאבים של המדינה, ללא קבלת תמורה או פיצוי הולמים.

הנהלת התע"א לא הציגה בפני דירקטוריון התע"א את מלוא הפירוט הנדרש בנוגע לתנאי אישור המיזם, הגם שהיה בעל משמעות להצלחת המיזם. הפיקוח והבקרה של התע"א כבעלת מניות עיקרית של החברה היו רופפים, בעיקר בשנים 1997-2000.

  • *

התעשיה האווירית לישראל בע"מ (התע"א) השקיעה כ-42.3 מיליון דולר בהקמת חברה עם יזמים אחרים, כשמטרות ההשקעה היו פיתוח השוק של לווייני תצפית אזרחיים, הרחבת סל המוצרים והגדלת המכירות והרווחים של התע"א. נוסף על היותה משקיעה במיזם, הייתה התע"א הקבלן המבצע של הלוויינים האזרחיים, והשתמשה לשם כך בידע שנצבר אצלה מייצור לווייני תצפית צבאיים.

ציפיות התע"א עם כניסתה למיזם לשיגור מספר לוויינים התממשו עד מועד סיום הביקורת בשיגור לוויין אחד בלבד, "ארוס A", בדצמבר 2000. ההשקעה בתוכנית הסבה לתע"א הפסדים בסך כ-36.7 מיליון דולר מעצם החזקתה היחסית במניות החברה שאותה הקימה. פעולותיה של התע"א כיצרן הלוויין ששוגר, תרמו לרווחיה כ-4.4 מיליון דולר.

לאחר כשמונה שנות פעילות, הפער המהותי במימוש המיזם ביחס לציפיות ממנו נבע מתכניות שאותן התוותה התע"א, שהיו לא מבוססות דיין - בניתוח היכולת להשתלב בשוק, התפתחותו של המיזם והאופן שבו ניתן לגייס כספים למימונו. התע"א כשלה למעשה בגיוס שותף אסטרטגי בעל יכולות פיננסיות מוכחות, שיהיה מוכן להיכנס לתחום ולשאת בסיכונים המתחייבים. כמו כן העלה משרד מבקר המדינה ליקויים הנוגעים לאי-הצגת פרטים עסקיים מהותיים בפני דירקטוריון התע"א, ולאי-בדיקה של כדאיות מימוש התוכנית מעת לעת עם שינוי הנתונים שעמדו בפני הנהלת התע"א.

מהדוח עולים מספר ליקויים שעלו אף במהלך ביקורת קודמת שערך משרד מבקר המדינה בתחום החלל בנושא פרויקט "עמוס". ביניהם ניתן לציין: תוכנית עסקית שהייתה חלקית ובלתי מבוססת דיה; נתוני תחזיות הכנסות שלקו בחסר; והפעלת הפרויקט בלי שסוכמו תחילה מקורות המימון, תנאיו ועלותו - דבר שהביא להפסדים ניכרים.

נוכח ממצאי הדוח, התוצאות העסקיות של ההשקעה במיזם וההפסדים ממנו כמשקיע, על התע"א להפיק את הלקחים המתחייבים מהליקויים המתוארים בדוח הנוכחי, הנוגעים לתכנון האסטרטגי והעסקי בכניסה לתחומים עסקיים חדשניים.

מן הראוי, שמשרד הביטחון (משהב"ט) יקבע אמות מידה לעיגון זכויות הקניין שלו ביחס לידע ולמשאבים שהוא צובר במסגרת ההתקשרויות עם התע"א לביצוע פרויקטים ביטחוניים, ושאמות מידה אלה תתייחסנה גם להיבטים ביטחוניים.

על משהב"ט להתוות מדיניות המסדירה את התנאים לשיווק מסחרי למדינות השונות.

תחזוקת מנועים למטוסי חיל האוויר


תקציר

חיל האוויר מתחזק את המנועים בבסיסיו ובתעשיות אזרחיות בארץ ובחו"ל בהתאם להמלצות יצרן המנוע ועל-פי מדיניות האחזקה של החיל. התקציב המצטבר של חיל האוויר לאחזקת המנועים בשלוש השנים 2002-2004 הסתכם בכ-249 מיליון דולר להוצאות בחו"ל ובכ-470 מיליון ש"ח להוצאות בארץ, ללא עלות כוח-האדם המועסק באחזקת המנועים בחיל האוויר.

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים יולי עד דצמבר 2004 סוגיות בתחזוקת מנועי מטוסים של חיל האוויר. להלן עיקרי הממצאים:

א. הסטת עבודות תחזוקה מהתעשיות לחיל האוויר - חיל האוויר לא העביר למינהל ההרכשה והייצור (להלן - מנה"ר) שבמשרד הביטחון (להלן - משהב"ט) את "טיוטת תוכנית העבודה" של כל משימות התחזוקה, ומנה"ר לא קבע משימות שלגביהן תתקיים תחרות בין חיל האוויר לבין התעשיות, דבר שאינו תואם את הוראות משהב"ט.

בנובמבר 2003 החליט ראש להק ציוד אוויר (להלן - רלצ"ד) על הסטת עבודות תחזוקה דרג ד' מהתעשיה לחיל האוויר. ביולי 2004 הוצגו לרלצ"ד מהלכי ההתייעלות והחיסכון שנבעו מהסטה זו, שלא כללו את מלוא העלויות, ולא נערכה בדיקת כדאיות כלכלית נאותה של הסטת עבודות אלו בראיית חיל האוויר ובראיית מערכת הביטחון. נוכח זאת, לא היו בידי הרלצ"ד מלוא הנתונים לקבוע האם הסטה זו אכן הביאה לחיסכון במשאבים תקציביים, להתייעלות ולחיסכון כלכלי מנקודת המבט של חיל האוויר או מערכת הביטחון.
משהב"ט מצדו לא בחן בראיית מערכת הביטחון ומשק המדינה את הכדאיות הכלכלית ואת השיקולים הלאומים המערכתיים והכלל-משקיים, בהחלטה על הסטת עבודות אחזקת המנועים.

ב. חלוקת עבודות בין התעשיה האווירית לישראל בע"מ וחברה א' - משנת 2001, החלוקה השוויונית לביצוע שיפוץ ליבות למנוע 100-F בין התעשיה האווירית לישראל בע"מ (להלן - התע"א) לבין חברה א', שעליה החליט מנה"ר, לא נשמרה. ממסמכי מנה"ר עולה, כי מנה"ר הפנה יותר עבודות אחזקה לחברה א' בהשוואה לתע"א גם כאשר עלות התחזוקה לחיל הייתה גבוהה יותר.

על-פי תחזית חיל האוויר ממרס 1997, הייתה צפויה עלייה בכמות ההסרות של ליבות במנוע 100-F עד ל-40 ליבות בשנת 2001. למרות זאת, חיל האוויר ומנה"ר לא נערכו להספקת כמות מספקת של חלפים במועד, על-מנת לאפשר את השמשת הליבות. המחסור בחלפים קריטיים שאספקתם הייתה באחריות חיל האוויר, הביא לכך, שהמשרד רכש עבור החיל 68 ליבות בחו"ל בשנים 2000-2003. רכש זה גרם, בין היתר, להקטנת מספר הליבות ששופצו בתעשיות, ועל-ידי כך הקטין את כדאיות ההשקעה של התע"א וחיל האוויר בהסמכת התע"א לשיפוץ הליבות.

ג. הסטת עבודות לחו"ל - הסטה לארה"ב של ציוד המיועד לתיקון ושיפוץ בארץ אינה עונה, בדרך כלל, על דרישות חיל האוויר, בגלל פגיעה בזמינות החלפים

עקב המתנה ארוכה לאישור הממשל בארה"ב לשינוע ציוד, זמני תיקון ארוכים מהמתוכנן, ועיכוב בהחזרת פריטים לאחר תיקון; וכן בגלל חוסר יכולת לבקרה מלאה של החיל על איכות עבודות התיקון והשיפוץ כשאלה נעשים בחו"ל; וחוסר כדאיות כלכלית. לא נמצא תיעוד, שבעת קבלת החלטות על הסטת עבודות לחו"ל בשנים 2000-2004 נשקלו מגבלות אלה.

ד. עריכת מכרזים - דיוני ועדת הפטור במשהב"ט, שבדקה בקשות לפטור ממכרז לעבודות תחזוקה למנועים ונימוקי החלטותיה לא תועדו, וכן לא תועדו הסברים והנמקות של גורמים מקצועיים שהוזמנו על-ידי הוועדה, אם הוזמנו, להציג את חוות דעתם המקצועית.
נמצאו מקרים, שבהם מנה"ר ביקש פטור ממכרז לספק בעילה של קיום ספק יחיד, וועדת הפטור אישרה את מתן הפטור ממכרז, גם כאשר בפועל היו חברות נוספות בעלות יכולת טכנולוגית ותשתיות, שהיו מסוגלות לבצע את אותה העבודה. מהמסמכים מתברר, כי מבקשי הפטור במנה"ר - ביחידת סגן ראש מנה"ר לרכש אוויר - היו מודעים לכך. לא נמצאו חוות דעת והנמקות בכתב של הגורם המקצועי במשהב"ט לוועדת הפטור להיות הספק ספק יחיד.

ה. "מלאי עודף" של חלקי חילוף למנועי חיל האוויר - למרות הנחייתו של מפקד חיל האוויר על מכירת "מלאי עודף", היה קיים עדיין בדצמבר 2004 "מלאי עודף" לחלקי חילוף של מנועים בהיקף כספי של כחצי מיליארד דולר במחירי עלות, המצוי במחסנים ללא "תנועה" עשרות שנים. מעל ל-90% מההיקף הכספי של ה"מלאי העודף" הינו בגין חלקי חילוף ל"מנועים נפלטים" שאינם נמצאים בשימוש חיל האוויר, חלקם משך עשרות שנים. ההפסד הנובע מירידת ערך ה"מלאי העודף" מסתכם במאות מיליוני דולרים.

במחסני חיל האוויר שבתע"א נמצאו, בין היתר, חלקי חילוף שלא הותקנו מעולם במנוע; פריטים המאוחסנים מעל 30 שנה; וכלי עבודה לטיפול במנועים ללא שימוש הנמצאים במחסן מעל ל-35 שנה. מחוץ לאחד המחסנים נמצא מלאי חלקי חילוף באחריות חיל האוויר, שהחיל הגדיר כ"מלאי תיקוני", החשוף לנזקי טבע, ושחלקו נמצא במצב זה מעל לעשר שנים. מחיר עלותו של המלאי, להערכת התע"א, הוא מיליוני דולרים.

ו. צריכת חלפים ורישום מלאי בתע"א - לחיל האוויר אין בקרה ופיקוח נאותים על צריכת החלפים במפעלים שבתעשיות האזרחיות, והחיל אינו יכול לבצע בקרת עלות כוללת של תחזוקת המנועים (עלות שעות עבודה וחלפים) והשוואתה בין המפעלים לחיל האוויר. כמו כן, אין לחיל האוויר בקרה ופיקוח נאותים על ניהול המלאי של חלקי חילוף למנועים. הדבר מתבטא, בין היתר בכך, שנמצאו חלקי חילוף עודפים למנועים וכלי עבודה המאוחסנים עשרות בשנים במחסנים של חיל האוויר שבתע"א. כמו כן, נמצאו אי-התאמות במחסן חיל האוויר שבתע"א בין מלאי רישומי לבין מלאי בפועל.

משהב"ט הנחה את התע"א ב-1.1.04 לבצע ספירת מלאי מלאה בכל מחסני חיל האוויר שבמפעל המנועים בתע"א, אולם עד תום שנת 2004, ההנחיה לא בוצעה.

ז. מכירת "מלאי עודף" של חלקי חילוף למנועים - מדיניות המחירים של היחידה למכירת עודפים (להלן - היחידה) שביחידה לסיוע וייצוא ביטחוני (להלן - סיב"ט) מבוססת על הערכה של שווי השוק של חלקי החילוף העודפים ולא על מודל אופטימיזציה של מדיניות מחירים המשקלל, בין היתר, השפעת טכנולוגיות חדשות ומחירי שוק. מדיניות מחירים זו גורמת לכך, שחלפים הנמצאים ב"מלאי העודף" מוצעים למכירה במחיר גבוה יותר מהמחיר שניתן לרוכשם בחו"ל, ולכן הם נמכרים בהיקף קטן. כתוצאה ממדיניות זו, תרמה היחידה להפיכת חלק ניכר מה"מלאי העודף" למלאי "מת".

ח. הבטחת איכות - התע"א פעלה בניגוד לנוהלי האיכות של חיל האוויר וביצעה תהליך מדידה באמצעות כלי מדידה שלא הוגדר בספרות המקצועית ושלא אושר על-ידי החיל. נוכח זאת, הטיל חיל האוויר על התע"א לבצע פעילות מתקנת ולאתר חריגות נוספות מהוראות העבודה, שלא אושרו על ידיו. בדיקה של התע"א מדצמבר 2004 העלתה, כי בתהליכי עבודה של תחזוקת מנועים צבאיים, נעשה שימוש בכלים נוספים שלא אושרו על-ידי היצרן או על-ידי חיל האוויר, ושלא ניתן להם היתר הנדסי לשימוש בכלים התחליפים.

מינויים לדירקטוריון התעשיה האווירית


תקציר

מאז 26.8.02 פועל דירקטוריון התעשיה האווירית לישראל בע"מ (להלן - התע"א) ללא יו"ר, מאחר שהשרים האחראים לענייני החברה - שר הביטחון ושר האוצר - לא מינו, כנדרש, יו"ר לדירקטוריון התע"א.

משרד מבקר המדינה התריע, כי בתקופה שמנובמבר 2004 ועד תחילת מאי 2005 מנה דירקטוריון התע"א פחות ממספר החברים המזערי הנדרש לפי התקנון (קוורום), ולפיכך לא היה מוסמך לקבל את ההחלטות הנדרשות לתפקודה השוטף של התע"א.

  • *

מינוי יושב-ראש לדירקטוריון התעשיה האווירית
על-פי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן - החוק), בוחר הדירקטוריון של חברה ממשלתית באחד מחבריו ליושב-ראש הדירקטוריון; הבחירה טעונה אישור השרים האחראים, לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים.

על-פי החוק, על יו"ר הדירקטוריון למסור לשרים ולרשות החברות הממשלתיות (להלן - הרשות) אחת לשישה חודשים, ובכל עת לפי דרישת השרים או הרשות, דין וחשבון על פעולות החברה ועל עבודת הדירקטוריון. כמו כן, על נושא תפקיד זה לדווח על חריגות בתקינות פעולות החברה מבחינת השמירה על החוק, על טוהר המידות ועל ניהול העסקים הפנימי.

ב-26.8.02 פג תוקף מינוי יו"ר דירקטוריון התעשיה האווירית לישראל בע"מ (להלן - התע"א) ומאז פועל הדירקטוריון ללא יו"ר, מאחר שהשרים האחראים לענייני החברה - שר הביטחון ושר האוצר (להלן - השרים האחראים) - לא מינו, כנדרש, יו"ר לדירקטוריון התע"א.

יצוין, כי אלוף (במיל') אורי אור, ששימש עד 26.8.02 כיו"ר הדירקטוריון, מתמנה מדי ישיבה על-ידי מליאת הדירקטוריון לנהל את הישיבה.

מבקר המדינה פנה בשנים 2003-2005 מספר פעמים לשרים האחראים והעיר, כי אי-מינוי יו"ר לדירקטוריון משך תקופה כה ארוכה מהווה פגיעה מהותית במינהל תקין ועלול לפגוע בתפקוד החברה. מבקר המדינה הוסיף, כי הוא רואה בחומרה השארת חברה כזאת, שמהות פעילותה והיקף מכירותיה (כ-2 מיליארד דולר בשנה) ידועים לשרים, ללא יו"ר דירקטוריון.

ביום 30.12.04 פנה אלוף (במיל') אורי אור לשרים האחראים בנושא מינוי דירקטורים בדירקטוריון התע"א, וציין גם את העובדה, "שהחל מחודש ספטמבר שנת 2002 אין לחברה יו"ר". יועץ שר האוצר השיב לו ב-6.2.05, כי מינוי יו"ר לדירקטוריון התע"א נמצא על סדר יומו של שר האוצר, אולם מדובר בנושא כבד משקל ומורכב, בייחוד לנוכח החלטת הממשלה מ-25.3.03 להפרטת

חברות ממשלתיות, ובהן התע"א, באמצעות מכירה של עד 20% מהחזקות המדינה בחברה. לדבריו, זהות יו"ר הדירקטוריון רלוונטית מאוד לצורך ביצועה של החלטת הממשלה דלעיל, ולאחר שמועמד לתפקיד יו"ר נפסל על-ידי הוועדה לבדיקת מינויים ב-31.8.04, "השרים מנסים לאתר מועמדים בעלי כישורים ויכולות הולמות".
ב-20.4.05 פנה מבקר המדינה לשרים האחראים והעיר, כי היעדר יו"ר קבוע לדירקטוריון של חברה ממשלתית, שפעילותה המסחרית נרחבת דוגמת התע"א, משך כשנתיים ומחצה, פוגע בתפקוד החברה, הוא בניגוד למינהל תקין, וכן הוא מזיק לאופן התנהלותה של החברה בשווקים שבהם היא פועלת, בארץ ובחו"ל.

שר הביטחון הודיע למבקר המדינה ב-13.5.05, כי "אכן בלתי מתקבל על הדעת לחלוטין שבמשך שנים כה רבות יפעל דירקטוריון התע"א ללא יו"ר", וזאת "בחברה בסדר גודל וחשיבות כמו התע"א". עוד הודיע שר הביטחון, כי "לצערי מאמצי לקדם את נושא המינויים עלו בתוהו. כידוע, השר האחראי אינו גורם בלעדי בתחום המינויים".

שר האוצר הודיע למבקר המדינה ב-17.5.05, כי "במהלך שנת 2004 הציע שר הביטחון מועמד לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה [התע"א]", אולם "הוועדה [לבדיקת מינויים] פסלה את מועמדותו", וכי השרים האחראים "מנסים לאתר מועמדים בעלי כישורים ויכולות הולמות". עוד מסר שר האוצר, כי "במהלך סוף שנת 2004 ותחילת 2005 הציע שר הביטחון מועמד לתפקיד דירקטור בחברה (מר משה קרת, מנכ"ל החברה) אשר נמסר לגביו, כי שר הביטחון מתכוון למנותו ליו"ר דירקטוריון החברה".

לתשובתו צירף שר האוצר מכתב של מנהל הרשות לשרים האחראים, ובו ציין, כי ב-17.11.04 הודיע השופט רביבי לשרים האחראים, כי הוועדה לבדיקת מינויים שבראשותו מצאה, כי המועמד (מר קרת) כשיר לכהן כדירקטור בתע"א; וכי לדעת הרשות, מן הראוי שלא לאשר את מינויו כדירקטור בחברה, כל עוד הוא מכהן כמנכ"ל החברה, נוכח הצורך לשמור על "הפרדת רשויות" בין הדירקטוריון למנכ"ל. עד מועד סיום הביקורת טרם מונה יו"ר לדירקטוריון התע"א.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי ההתנהלות בתהליך למינוי יו"ר לדירקטוריון התע"א מצביעה על כשל מתמשך בדרך הטיפול למינוי יו"ר לדירקטוריון, נוכח העובדה, שלא נמצא מועמד לתפקיד ראוי ומוסכם על שני השרים האחראים - שר האוצר ושר הביטחון - משך תקופה כה ממושכת.

מינוי דירקטורים לדירקטוריון התעשיה האווירית

בהיעדר מספר דירקטורים מזערי כקבוע בתקנון החברה (להלן - קוורום), נפגעת יכולת הפיקוח והבקרה על פעילות החברה, וכתוצאה מכך נפגעת המדינה כבעלת המניות. בין יתר תפקידי הדירקטוריון על-פי החוק, חובה עליו לקבוע את המדיניות הכללית של החברה בתחום מטרותיה ואת פעולותיה הפיננסיות.

על הדירקטוריון לקבוע מדי שנה בשנה את תקציבה השנתי של החברה ודרך ביצועו, ואת השימוש במקורות העומדים לרשותה, את תוכנית הפעולה של החברה לאותה שנה ותכניותיה לטווח ארוך, ולעקוב ברציפות אחר הגשמת המדיניות, התכניות והתקציבים של החברה. כמו כן, על הדירקטוריון לנהל באופן כללי את ענייני החברה, לבחור את נושאי המשרה הבכירים בחברה ולפקח בצורה נאותה על האנשים שמינו כדי לנהל את ענייני החברה.

על-פי החוק, מספרם הכולל של חברי הדירקטוריון לא יעלה על 12 דירקטורים, ואילו על-פי התקנון נדרשים שבעה דירקטורים כדי להוות קוורום.

מנובמבר 2004 היו בדירקטוריון התע"א ארבעה עד שישה דירקטורים בלבד , במקום שבעה הנדרשים, כאמור, לקוורום, ולכן לא היה מספר דירקטורים המאפשר קוורום בישיבות הדירקטוריון. עקב כך, דירקטוריון התע"א התכנס מספר פעמים, בלי שהייתה לו סמכות לקבל החלטות.

התע"א פעלה החל מיוני 2004 ברשות החברות הממשלתיות ואצל השרים האחראים להסב את תשומת לבם לתפוגת מינוים של מספר דירקטורים מכהנים הצפויה לקראת סוף שנת 2004. זאת, כדי שינקטו צעדים למינוי דירקטורים, ולמניעת מצב שבו לא יוכלו הדירקטוריון וועדותיו לתפקד בשל היעדר קוורום.

החל מדצמבר 2004 ביקשה התע"א את טיפולם המיידי למינוי לאלתר של דירקטורים נוספים על-מנת שניתן יהיה להמשיך ולהפעיל את החברה כנדרש וכמתחייב על-פי החוק.

מבקר המדינה העיר לשרים האחראים במכתבו מיום ה-20.4.05, כי היעדר קוורום לדירקטוריון התע"א זה כחצי שנה מרוקן מתוכן את משמעותו של הדירקטוריון כסמכות הניהולית העליונה על-פי חוק, ואינו מאפשר כל פיקוח ובקרה אפקטיביים על הנהלת החברה, על כל המשתמע מכך.

שר הביטחון הודיע למבקר המדינה ב-13.5.05, שהוא מקווה שניתן יהיה להשלים את מהלך איוש הדירקטוריון של התע"א בתוך זמן קרוב, ושהוא שוקד על כך בנמרצות. שר האוצר הודיע למבקר המדינה ב-17.5.05, שהוא סבור, כי מצב של היעדר קוורום בדירקטוריון של כל חברה הוא מצב רע ובמיוחד בחברה בסדר גודל של התע"א. עוד ציין שר האוצר, כי עוד בטרם הגיעה אליו טיוטת דוח הביקורת פעל בנמרצות ובהצלחה לאיוש דירקטוריון התע"א. עוד הוסיף, כי לאחרונה אושרה בוועדה לבדיקת מינויים חברה נוספת לדירקטוריון החברה. עם מינויה על-ידי השרים הושג קוורום.

לדעת משרד מבקר המדינה, אין בפעולה חיובית זו כדי לעמעם את העובדה, כי בתקופה שמנובמבר 2004 ועד תחילת מאי 2005 מנה דירקטוריון התע"א פחות ממספר החברים המזערי הנדרש לפי התקנון (קוורום), ולפיכך לא היה מוסמך לקבל את ההחלטות הנדרשות לתפקודה השוטף של התע"א.

  • *

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה השארת חברה ממשלתית, ומקל וחומר חברה כתעשיה האווירית, ללא יו"ר דירקטוריון, תקופה כה ארוכה, וכן ללא קוורום בדירקטוריון. מציאות זו פוגעת בתפקוד החברה ובהשגת יעדיה הכלכליים והביטחוניים, היא גם פוגעת במדינה כבעלת מניות, וכן נוגדת מינהל תקין.

תגובת התעשיה האוירית

התעשיה האווירית הקימה בסוף שנות ה-90 יחד עם שותפים, חברה לאספקת שירותי תצפית לוויינית באמצעות לוויינים המיוצרים בתע"א. פעילות החברה, ISI (ImageSat International) החלה להניב הכנסות החל משנת 2001, בעקבות השיגור של הלוויין ארוס A (EROS A). ISI הוקמה על-רקע נסיבות שאפשרו לתע"א ולשותפיה ליזום מהלכים עיסקיים במגמה למנף את יכולותיה בתחום לוויינות התצפית, למכירת שירותי תצפית בשוק העולמי.

מאז שיגור הלוויין מספקת ISI שירותי תצפית למספר לקוחות ומפיקה מפעילות זו הכנסות בהיקפים ניכרים. יחד עם זאת, בתום כחמש שנים משיגור הלוויין הראשון נמצאת עדיין החברה בשלב של השקעה במערך הלוויינים. לפי התוכנית העיסקית של ISI יכלול המערך מספר לוויינים נוספים מלבד לוויין ארוס A. שיגור הלוויין השני של החברה מתוכנן לראשית שנת 2006.

לפני קבלת ההחלטה ע"י התע"א להקים המיזם, נבחנה לעומק התוכנית העיסקית של ISI. התוכנית התבססה על מודל שיווקי חדשני בשוק שהתחיל רק להתפתח ועדיין נמצא בראשיתו.

טבעי הוא שבתחום חדשני כגון שוק מכירות תצלומי לוויינים, התחזיות עליהן התבססה התוכנית העיסקית, על אף שנערכו בצורה יסודית ומעמיקה, התממשו רק בחלקם. יחד עם זאת, יש לציין שהתע"א, עם שותפיה, איתרו משקיעים נוספים שהשקיעו סכומים ניכרים לשם בניית מערך הלוויינות של החברה, במקביל לתחילת מתן השרות ללקוחות.

הערכת התע"א ושותפיה היא שבטווח הארוך ההשקעות שבוצעו, ומתבצעות, ב-ISI יניבו תשואה נאה.

באשר להערת המבקר על ניגוד עניינים בין תפקידי יו"ר ISI ומנכ"ל התע"א:

התעשיה האווירית מבקשת להבהיר כי כדי למנוע מצב של ניגוד אינטרסים, העביר מנכ"ל התעשיה האווירית את סמכויותיו בנושא ISI לסמנכ"ל, יועץ משפטי של התעשיה האווירית, ולסמנכ"ל לכספים של התעשיה האווירית.

תאריך:  31/08/2005   |   עודכן:  31/08/2005
אליעזר גולדברג, שופט (בדימ.)
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
משרד הביטחון וצה"ל (להלן - מערכת הביטחון) מבצעים את פעילותם על-פי תוכנית עבודה, במסגרת תקציב שמאשרת הכנסת בחוק התקציב השנתי (להלן - תקציב הביטחון). משרד מבקר המדינה בדק את תהליך קביעת המסגרת לתקציב הביטחון במטבע מקומי, תוך התמקדות באופן גיבוש התקציבים לשנים 2003-2005 ואישורם. להלן עיקרי הממצאים:
הממשלה אישרה את ההסדר הצבאי מול מצרים בנוגע לפריסת כוחות משמר הגבול של מצרים לאורך הצד המצרי של ציר פילדלפי, בקטע המקביל לרצועת עזה.
28/08/2005  |  ממשלת ישראל  |   מקורות
אזרחי ישראל,
15/08/2005  |  אריאל שרון  |   מקורות

14/08/2005  |  דובר צה"ל  |   מקורות

14/08/2005  |  דובר צה"ל  |   מקורות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
אין עתה צורך בהתלהטות היצרים, בפאטה-מורגנה כאילו עוד מכה אחת ו"זבנג וגמרנו", והניצחון המוחלט בידינו    יותר מכל יש לישראל אינטרס אסטרטגי לבנות נדבך נוסף לברית ההגנה ההולכת ונרקמת בי...
יוסף אליעז
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף    אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
דוד חרמץ
דוד חרמץ
עדויות של אנשי הוראה, כמו גם הורים לתלמידים במערכת החינוך הממלכתית, מובילות למסקנה: הרוח הפרוגרסיבית העיפה את לימודי מורשת היהדות מתוך אוהלי הלימוד של התלמידים החילונים    אותה רוח ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il