פקידים בכירים במשרד האוצר משחדים חברי כנסת, בתמורה לכך שחברי הכנסת מסייעים להם - לפקידי האוצר, להעביר בכנסת את תקציב המדינה. חברי הכנסת זוכים לתקציבים אישיים בהיקף של מיליוני ש"ח, המשמשים למטרותיהם הפוליטיות. מהמידע שהובא בפני News1, הנחשף כאן לראשונה, עולה חשש למעשים בלתי חוקיים. למרות זאת, נושא זה לא טופל כדבעי על-ידי היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות.
נושא התגמולים ("בונוסים") לח"כים מצטיינים עלה לאחרונה בעקבות בקשה הנחשפת כאן לראשונה. שהפנה (17.9.18) הממונה על התקציבים באוצר
שאול מרידור, ליו"ר ועדת הכספים, לאשר הקצאה של מיליוני שקלים לשלושה חברי כנסת מהליכוד, שלושתם חברי ועדת הכספים, על תמיכתם בתהליך אישור תקציב המדינה לשנים 2018-2017. ההקצאה התחלקה באופן הבא: ח"כ
מיקי זוהר - 12.6 מיליון שקלים, ח"כ
אורן חזן - מיליון שקלים וח"כ נאווה בוקר - חצי מיליון שקלים.
מתחקיר News1 עולה כי העברת הכסף נעשתה על-סמך הסכמים בין פקידי האוצר לחברי כנסת, למרות שהיועץ המשפטי לממשלה
אביחי מנדלבליט התיר עריכת הסכמים מסוג זה בין גופים פוליטיים בלבד.
המשנה ליועמ"ש: חשש לפלילים
בעקבות חשיפת הבקשה על-ידי News1, אמר ח"כ מיקי זוהר כי למרות שהוא נמנה עם מקבלי התגמול, הוא מתנגד לו וסבור שיש לבטלו. "מדובר בנוהג שקיים בכנסת במשך שנים וגם אני נהגתי לפיו בכך שקיבלתי תקציבים באמצעותם קידמתי אג'נדות בהן אני מאמין. עם זאת, לאור חששות שהיו לי בעניין, פניתי ליועץ המשפטי לממשלה בבקשת הבהרה ברורה בנושא. לצערי לא קיבלתי תשובה מספקת, ולכן אני קורא לקיים דיון ציבורי ומשפטי רחב בכל הנוגע לנוהג המדובר".
בתאריך 29.6.2017 ביקש ח"כ זוהר את חוות דעת היועץ לחשש שקבלת התגמול וחלוקתו לגופים הקרובים ללבו, עלולה ליצור "סוגיה פלילית" של מתן טובות הנאה למקורבים. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
מאיר לוין השיב שאכן "עלולים להתעורר קשיים משפטיים ביישום הסכמים כאלה" והבהיר שלמרות ש"הסכמים כאלה הם חלק מההתנהלות הפוליטית בישראל... אי-אפשר להכשיר באמצעותם מתן טובות הנאה אסורות". היועץ הדגיש שהעובדה שהכספים נועדו למטרות ציבוריות, אינה הופכת אותם לכשרים: "גם אם הכספים יועדו למטרה ציבורית בדרך של הסכם פוליטי, אין בכך לשלול מיניה וביה כי להסכם יהיו היבטים פליליים. הדבר תלוי, בין היתר בפרטי ההסכם, נסיבותיו, מערכת התמורות שהובטחו בו, או שניתנו בהקשרו".
המודעות של ח"כ זוהר לבעייתיות הכרוכה בקבלת הכספים מהאוצר היא מאוחרת. בתחילת 2017, בדיון בישיבת ועדת השקיפות של הכנסת, הוא לא סבר שיש פגם בהתנהלותו, ותיאר בחופשיות את תהליך העברת הכספים לאנשי ליכוד מקורבים: "פונים אלינו גופים עם משויכות פוליטית ברורה, עם עמדות פוליטיות ברורות, שמתאימות לשלנו. אותו גורם יושב מולך ולאיש הזה שיושב מולך יש שיוך פוליטי ברור. הוא לא איש שמאל, הוא איש ימין מובהק ואני רוצה לחזק את הימין... אני אומר לו 'תן לי את מספר התקנה', כי אני רוצה שהממשלה תתקצב את הנושא מהכספים הקואליציוניים שאני השגתי".
זוהר הבהיר שבעקבות העצות שקיבל ממשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוא נזהר מכל קשר אל הגופים שהכספים 'שלו' הועברו אליהם "לפי הנחיות היועמ"ש, אחרי ההקצאה חבר הכנסת אסור לו להיות מעורב בנעשה בגופים שקיבלו ממנו כסף. אני אומר לגופים שאני לא רוצה לשמוע מהם אחרי ההקצאה. אבל ייתכן שיש במצב הזה בעייתיות של נראות, וזו יכולה להיות מכשלה לחברי כנסת שאינם מתמצאים בחוק ובחוק הפלילי".
|
|
|
תגמול לחברי כנסת מצטיינים
|
|
הסכמי התגמולים נע שים בדרך כלל בעל-פה ובחשאי. ח"כ שביקש לשמור על עילום שמו תיאר: "כל אחד מחברי הכנסת הדומיננטיים שיכול להשפיע על אישור התקציב, יש לו אפשרות לדרוש כספים ייחודים לקדם אג'נדות שהוא מאמין בהן. זה בונוס שהאוצר נותן לחברי כנסת מצטיינים בעזרתם אנשי אגף התקציבים מאשרים את התקציב. אנשי האוצר הם שמנהלים את המו"מ עם הח"כים והם אלה שמכריעים מה הסכום שיקבל כל אחד מהם. חברי הכנסת שומעים על התקציבים האלו זה מזה. לחברי הכנסת אין הרבה דרכים להשפיע על התקציב. האוצר מעביר את כל התקציבים כמכלול ולחבר הכנסת אין אפשרות להשפיע חוץ מלהתנגד ולעשות רעש. לכן כאשר מציעים לו תקציבים לקידום הנושאים שבהם הוא מאמין, לרוב הוא יעדיף להסיר את התנגדותו לסעיף זה או אחר, ולקדם דרך ההקצאות את האני המאמין שלו. התקציב כולל אין-ספור גזירות לא פשוטות לציבור וכדי שחברי הכנסת לא יטרפדו ברגע האחרון, אנשי האוצר מעדיפים לתת כספים לכל מי שמפריע לתקציב לעבור למסלול הירוק של אישור".
חבר כנסת נוסף מוועדת הכספים מספר: "כשהגעתי לישיבות ועדת הכספים, שמתי לב שפקידי האוצר מתלחשים ומסתודדים עם חברי כנסת. לא הבנתי מה הולך שם. מישהו סיפר לי שמדובר במו"מ על כספים שמקבלים חברי הכנסת כדי שיעזרו לפקידי האוצר להעביר את התקציב. התחלתי לבדוק את הנושא, וסיפרו לי שמי שמחלק הוא יו"ר הוועדה משה גפני. פניתי אליו ואמרתי: גם אני רוצה לקבל או שאני מתנגד לכל הצבעה. קיבלתי".
|
|
|
|
מוסי רז: "כספים לא מוסריים"
|
|
|
|
מוסי רז [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
ח"כ מוסי רז (מרצ), חבר ועדת הכספים, טוען שיש לבטל לאלתר את הנוהג של מתן כספים אישיים לח"כים בתהליך אישור התקציב: "אלה כספים לא מוסריים והם משקפים סחטנות שמפעילים חברי כנסת שיש להם כוח כדי להפנות כספים למקורבים. הם פוגעים בתקצוב הוגן של המטרות החשובות שבתקציב המדינה. ספק אם הם חוקיים, אבל גם אם כן, יש לבטל אותם לאלתר. אני מקווה שהחל בתקציב הבא לא יהיה עוד כדבר הזה".
רז היה חבר ועדת הכספים בכנסת ה-15 ונעשה חבר ועדת הכספים הנוכחית ב-2017. לדבריו, מדובר בנוהג חדש שלא היה בעבר.
|
|
|
|
|
איל ינון [צילום: יצחק הררי]
|
|
|
בעקבות ח שיפת News1 חידשה התנועה לאיכות השלטון את דרישתה לבטל את נוהג התגמולים. עו"ד נילי אבן חן ואור מלכי מהנהלת התנועה פנו לעו"ד איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בדרישה "להסדיר את הנושא בהקדם ולשים קץ לנוהג הפסול של חתימת הסכמים מסוג זה, על-מנת להגן על הקופה הציבורית ולדאוג שכספי משלם המיסים ישמשו לקידום האינטרס הציבורי בלבד". התנועה לאיכות השלטון הסבירה את עמדתה ל-News1: "הפרקטיקה של חתימת הסכמים קואליציוניים מול ח"כים בודדים היא בבחינת 'קניית' הצבעתם של הח"כים ומהווה סחטנות פוליטית. מדובר בנוהג שמעוות את רצון הבוחר, שהצביע למפלגה ולא לחבר כנסת מסוים שיקבל קופה אישית בה ישתמש כאוות נפשו. למרות הנחיות היועמ"ש המבקשות להסדיר את הנושא, במקרה של הסכם מול ח"כ בודד, הנתון לשיקולי בחירות מקדימות ותרומות, עדיין קיים חשש ממשי שכספים קואליציוניים ישמשו כצינור להעדפת מקורבים ולא לקידום מטרות ראויות".
בתגובותיו לפניות התנועה לאיכות השלטון, הסכים יועמ"ש הכנסת כי "יש לקיים דיון עקרוני בדבר אופן התנהלות אגף התקציבים באוצר מול חברי הכנסת בכלל ובתקופת דיוני התקציב בפרט". ב-7 בדצמבר 2016 כתב ינון לתנועה לאיכות השלטון שיש לאסור הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית עם חברי כנסת בודדים: "ברור כי זיקה ישירה בין חברי כנסת כבודדים וכסיעות, לבין העברה תקציבית, יוצרת לכל הפחות בעיה של נראות בכך שנוצר מצג לפיו הצבעתם של חברי הכנסת נקנתה כביכול בכסף... ותחושה בקרב הגופים שאליהם מועברים הכספים כי הם תלויים בחסדיהם האישים של חברי הכנסת".
עם זאת, בזמן שעבר מאז, ינון לא פעל להסדרת הנושא. בתגובה לפניית News1 נמסר מהלשכה המשפטית של הכנסת: "עמדתו של היועץ המשפטי לכנסת בדבר מורכבות הסוגיה לא השתנתה מאז מכתבו בעניין זה לתנועה לאיכות השלטון לפני כשנתיים. על כל פנים הנושא לא עומד כרגע על הפרק ויש להניח שהנושא יעלה שוב בדיונים בכנסת על אישור תקציב 2020".
|
|
|
|
העדר שקיפות מגביר סיכוי לשוחד
|
|
|
|
שבי קורזן [צילום: ניב קנטור]
|
|
|
מנייר עמדה, של הסדנא לידע ציבורי, שהוגש לוועדת השקיפות של הכנסת ב-14 בפברואר 2017 עולה שלמרות שהיועמ"ש קבע נהלים למנוע שהכספים שהוקצו לח"כים יועברו למקורבים, דרכי העברת הכספים אינן שקופות והתוצאה היא שאין דרך לעקוב לאילו ארגונים הכסף מגיע.
שבי קורזן, מנכ"ל הסדנא לידע ציבורי, ארגון הפועל להגברת השקיפות ולהנגשת מידע ממשלתי לציבור: "ההסכמים פוליטיים הם תופעה פסולה ומוטב היה שיעברו מן העולם. העדר שקיפות והעדר פיקוח מספק על ההסכמים מגבירים את הסיכוי להעברת כספים למקורבים וליצירת מנגנון שוחד פוליטי, בפרט כאשר הגופים הנהנים מכספים אלה קשורים או נמצאים ביחס תן וקח עם הח"כים (בין אם מדובר בטובת הנאה אישית או פוליטית), היועמ"ש וכנסת ישראל חייבים לעשות הכל כדי להסיר את אותם החששות שבמקרים מסוימים אף עשויים להעלות חשד לפלילים. לכן חיוני שהמידע המלא על ההסכמים והעברות הכספים יפורסם לציבור, כולל פרטים על הגופים שנהנים מאותם כספים. האופן בהם מפורסמים הפרטים כיום, רחוק מלהיות משביע רצון. חייבים להגביר את השקיפות והפיקוח על ההסכמים הפוליטיים, וכמובן על הקצאות והעברות התקציביות השונות המתבצעות בכנסת".
|
|
|
לפי תקנות היועמ"ש, מי שמוסמך לעשות הסכמים בעלי משמעות כספית מול ח"כים הם שר האוצר או ראש הממשלה, או מי מטעמם, אבל בפועל המו"מ וההסכמים עם הח"כים נע שים על-ידי פקידי האוצר. מלשכת שר האוצר נמסר כי מכיוון שאנשי האוצר הם שעושים את ההסכמים, את השאלות הנוגעות להסכמים אלה יש להפנות לדוברות משרד האוצר. מדוברות משרד האוצר נמסר שהנושא אינו קשור למשרד האוצר ולפיכך את השאלות יש להפנות לכנסת".
|
|
זוהר. "קידמתי אג'נדות" [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
תפוס כינוי יחודי
לא מתחקרים ליקויים בצה"ל 
