מהלך הכרעה ציביליזציוני

בפרק י"ד בספר בראשית מסופר שפָרַץ המרד שהפיח לוט בבקעת הירדן. מלכי הצפון נפלו למלכודת: הם ראו במרד הזדמנות להכות את בן-אחי-אברהם, וכך למשוך את יריבם האידיאולוגי הגדול ממחסות ההרים למישור, ולהכריח אותו להילחם, בתנאים הנוחים להם, מול צבא הכרכרות שלהם.¹ הם פשטו לאורך עמק הירדן, הכניעו את כל הערים שבדרכם, ובעמק השִּׂדִּים הכריעו את צבאות ערי הכיכר. חמשת המלכים של ערי הכיכר הובסו וברחו על נפשם ההרה, אל אזור מגוריו של אברהם.² מלכי הצפון שָבו את לוט, בזזו את רכושו ואת רכוש הערים. הם גם היכו את האמורי שבעין גדי, משום שסייע לאברהם³.

לוט דמה לאברהם בקלסתר פניו. המלכים חשבו שאברהם עצמו בידיהם ושבכך חיסלו את הסכנה לשלטונם ולדתם. ייתכן שלוט, או אחרים, ניסו להעמיד אותם על טעותם, אבל הם הניחו שאם שבו את אברהם עצמו, הרי טוב, ואם לאו, יוכלו להשתמש בלוט כדי לנהל משא-ומתן עם אברהם מעמדת כוח, ואולי גם לשכנע את לוט לכפור באמונתו של אברהם, ועל כל פנים להציג אותו כמי שהלך אחרי אברהם והפסיד, ובכך לקעקע את בסיס התמיכה של אברהם בכל האזור. במקביל, התעוררו סכסוכים על חלוקת השלל. המלכים ויתרו על השלמת המשימה לתפיסת אברהם, ונעו לאורך עמק הירדן צפונה חזרה לבירותיהם⁴. יש להניח כי אברהם העריך במדויק את ההתפתחות במחנה האויב, כי בדרך כלל קואליציות צבאיות מתפרקות לאחר ניצחון או תבוסה, שכן לכל שליט יש אינטרסים משלו המנוגדים לאינטרסים של חבריו במלחמה.⁵ על-פי הערכה זאת הוא תכנן את מהלכיו.

ליד דן, שבאזור מקורות הירדן, השיג אברהם את מחנה המלכים. הוא חילק את כוחותיו, תקף את אויביו בלילה, מכיוונים שונים. צבא המלכים שהיה מאומן ומנוסה במלחמת מרכבות ביום, נשבר מיד והחל לברוח לכיוון דמשק. כשהתבררו תוצאות הקרב, הפקיד אברהם את המרדף ביד אליעזר, שהכיר את האזור, וגם יכול היה להיעזר בקרוביו בדמשק.⁸ אברהם עצמו מיהר לרדת דרומה לירושלים כדי לזכות בהכרת עמי הסביבה, כמלכם העליון. בדרכו חזרה עסק אברהם בחיפוש והצלה והוציא את מלך סדום מבור החמר שנפל לתוכו, בבריחתו מצבאות מלכי הצפון. בשערי ירושלים הוציא מלכי צדק הכהן לאל עליון לחם ויין לקראת אברהם, לאות הכרה בשלטונו, ומלכי הסביבה באו לעמק המלך להמליכו שם.⁹ ניצחון במלחמה הִקנה לאברהם מנהיגות על כל תושבי הארץ, והרתיע אותם מלהילחם בו. לקח לדורות!

נצחונו של אברהם השלים את המהפכה העברית הראשונה. אחרי המלחמה, בפרק ט"ו, נכרתה עם אברהם הברית בין הבתרים, וגבולות ההבטחה שהבטיח פרעה, קיבלו גושפנקא אלוהית. פירוש: רק לאחר שאברהם הוכיח את יכולתו לנטרל איומים על המאמינים בדת החדשה, ניתנה לו הארץ. אין טעם להבטיח את הארץ לאדם חסר יכולת צבאית, כי הארץ תינטל ממנו על-ידי אחרים. גם הנכונות לברית מילה היא באותו הקשר. כדי להיות ראויים לארץ צריך להיות מוכנים לשפוך עבורה דם. במובן זה אברהם הוא אב-טיפוס לכל בניו אחריו. יתרה מזו, גם עקדת יצחק נמצאת באותו הֶקשר. משמעותה: יש צורך בנכונות להקריב את הילדים בשרות הרעיון, על-מנת להבטיח את הברית עם הארץ – זו עבריוּת, וכדי לנצור את הייחוד התרבותי.¹⁰
חז"ל ביטאו זאת במשפט קצר – אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו, צפה לרגליו של משיח. תדע שכן, שהרי בימי אברהם על-ידי שנתגרו מלכויות אלו באלו, באה הגאולה לאברהם.¹¹

ומסקנה שלי: על ראשי המדינות להבין לעומק את הוויית הצבא והמלחמה, לדעת להנהיג את עמיהם ולתת דוגמה אישית. שכן "המלחמה היא אבי הכול" (הרקליטוס מאפסוס "האפל") ו"קיום פירושו מלחמה" (לוקיוס אנאוס סנקה). מדינות תמיד מאוימות מבפנים ומבחוץ ועל מנהיגיהן לדעת היטב לנטרל איומים.¹²
_______________

בשבוע הבא: הדי-אן-אֵי האוטופיסטי שהוריש אברהם אבינו לעם ישראל; מלחמת העצמאות של בני ישראל במצרים העתיקה; חשיבות הקונצנזוס הפנימי; צליחת סער בים סוף; צליחות סער מפתיעות בהיסטוריה; תפקידה של חוקת משה; התנאים ההכרחיים לקיום היהדות.

1. זהר ח"א פו ע"ב; פרקי דרבי אליעזר כו.
2. רש"ר הירש במקום – המלכים היו ראשוני הבורחים.
3. העמק דבר במקום.
4. מ"ב – זה כלל בסיסי של קואליציות. הן מתפרקות מיד לאחר הניצחון או התבוסה.
5. דוגמה לסבר את אוזני הקוראים: זה המצב בעת כתיבת שורות אלה במערכת הפוליטית בישראל. בזמן מערכת הבחירות הייתה שותפות בין בנימין נתניהו מנהיג הליכוד לבין בצלאל סמוטריץ' מנהיג רשימת הציונות הדתית. אך לאחר הניצחון בבחירות בתהליך הרכבת הממשלה התפתח ביניהם עימות חריף כאשר סמוטריץ' הִתנה את השתתפות מפלגתו בממשלה בקבלת תיק האוצר או הביטחון לעצמו.
6. לדעת המהר"ל ור' משה דוד ואלי, במקום כוונת חז"ל שלקח רק את אליעזר היא, שהוא לקח את היחידה הכפופה לאליעזר. וכשימוש הלשון כמקובל היום שלכל היחידה קוראים על שם מפקדהּ אבל חז"ל לא התכוונו מעולם לומר שלקח רק את אליעזר עצמו בלבד, וששני אנשים נלחמו בצבא מלכי הצפון.
7. לכל זה ראה בבראשית רבה מג ב ורש"ר הירש במקום. אלא שהרש"ר הירש הושפע מתנאי הגלות שבה הוא חי, ולכן התקשה לראות באימון צבאי משימה קדושה.
8. חזקוני והעמק דבר במקום.
9. בראשית רבה מג ה; מדרש הגדול יא כח.
10. לעניין מעורבותו הישירה של ה' באירוע ובייחוד בקשר ל"גבולות ההבטחה" ואי אזכור הסכם אברהם–פרעה, הסביר אברהם מלמט ש"ההיסטוריוגרפיה המקראית הלכה והתרחקה בהדרגה מן האדם ומִבצעיו הצבאיים והפכה את אלוהי ישראל לגורם דומיננטי... משמע, הדוקטרינה התיאולוגית האפילה על מעשי בני תמותה והעניקה עליונות ליסוד הדתי", שם, עמ' 10.
11. בראשית רבה מב ד.
12. בשנת 1973 גולדה מאיר לא הבינה את הוויית הצבא והמלחמה כפי שהיא עצמה הודתה בכך ועל כך שילמנו מחיר כבד מאוד.