הכזבים והנזקים שגרם אהרונישקי

שלמה אהרונישקי בן ה-59 מונה בינואר 2001 למפכ"ל ה־14 של משטרת ישראל, תפקיד ממנו פרש ביום 31 ביולי 2004. נולד וגדל בקיבוץ דפנה. הוא התגייס לצה"ל בשנת 1966 ושירת בחיל ההנדסה כחוגר ולאחר מכן כקצין. לאחר תום שירות החובה המשיך לשרת בחיל ההנדסה בשורה של תפקידים שונים והשתתף במלחמת יום כיפור.
בשנת 1981 הושאל אהרונישקי מצה"ל למשטרת ישראל. הוא שימש כקצין חבלה ראשי בדרגת ניצב-משנה. במהלך כהונתו בתפקיד זה, כהונה שנמשכה עד שנת 1989, הורחב ושופר מערך החבלה של המשטרה והוקם בית הספר המקצועי לחבלה. בשנת 1994 קודם לדרגת ניצב ומונה למפקד מחוז המרכז. בשנים 1996 עד 2000 כיהן כמפקד מחוז תל אביב והתחיל בתהליך "שיטוח מחוז ת"א". בינואר 2001 הועלה לדרגת רב-ניצב ומונה למפכ"ל המשטרה.

עבודתו של שלמה אהרונישקי במהלך השנים, בהן כיהן כמפקד מחוז תל אביב, ולאחר מכן כמפכ"ל המשטרה, רצופה אירועים מסוגים שונים - בעיקר אירועי פח"ע ופיגועים קשים, במהלכם הפסיק לדבריו לא אחת את חופשותיו וחזר לעבודתו בלשכה, או שבמסגרת החופשה עסק כל העת בקבלת דיווחים ומתן הוראות לפקודים. כל זאת באמצעות טלפונים ואמצעי קשר אחרים, מה שלמעשה הפך את החופשה שלו, לדבריו, ליום עבודה לכל דבר.

על-פי ההנחיות, פטורים קצינים בכירים במשטרה מהחתמת כרטיס נוכחות באמצעות כרטיס שעות העבודה. הנימוק לכך: שעות עבודתו של קצין בכיר, במיוחד בתפקידים כפי שמילא אהרונישקי, אינן שעות של עובדי הסתדרות, קרי: משעה 08:00 עד 16:00. מדובר בשעות עבודה בלתי רגילות ובימי עבודה ארוכים שלעיתים אינם נגמרים. בשל זאת, לאמינות וליושר המקצועי והאישי יש משקל רב מאד, במיוחד כשקצין המדווח דבר-שקר יודע שאם ייתפס, הרי שמדובר כאן לא רק על עבירת מינהל תקין אלא שמדובר כאן על עבירה פלילית על כל המשתמע מכך.

על-פי החשד, במהלך השנים מסר אהרונישקי דיווחים כוזבים במילוי דוחות בגין נופש תקציבי - אותו נופש של מספר ימים בשנה שזכאי לקבל כל שוטר (יחד עם בני משפחתו) ואשר מסובסד בחלקו על-ידי קרנות השוטרים כחלק מההטבה שמגיעה לאנשי מערכת הביטחון ובני משפחותיהם. מדובר בחופשות באילת, בהן על-פי החשד דיווח אהרונישקי כעל ימי עבודה, וזאת בזמן ששהה למעשה בחופשה. בתשובתו למבקר המשרד לביטחון הפנים אמר אהרונישקי, כי גם בחופשות אלה - במיוחד בתקופת הפיגועים - הוא התעסק כל היום בענייני המשטרה, במתן מענה לפתרון הבעיות הבוערות של משטרת ישראל, ולא מצא את זמנו כדי לנצל את חופשתו עד תום.

חשד נוסף שעולה במסגרת בדיקת המבקר הוא הדיווחים שהעביר אהרונישקי בהקשר לנסיעותיו הפרטיות לחו"ל. לדוגמא: נסיעת החופשה לתאילנד בתפר שבין סיום תפקידו כמפקד מחוז תל אביב וכניסתו לתפקיד הרם של מפכ"ל המשטרה, הוגדרה על ידו כנסיעת עבודה, כחלק מקשירת קשרים עם המשטרה המקומית. נסיעה זו לא נרשמה על ידו כח"ש (חופשה שנתית).

החשד המונח לפתחו של מבקר הפנים במשרד לבט"פ מצייר תמונה עגומה של קצין בכיר מאד במערכת אכיפת החוק בישראל, אשר לחופשות ארוכות בעת ששימש כמפקד מחוז תל אביב, אך רשם זאת כימי עבודה לכל דבר.

על-פי הנתונים שנמצאים במטה הארצי, עם שחרורו מהמשטרה פדה אהרונישקי ימי חופשה בהיקף של כמיליון שקלים בעבור דיווחים על כמות של כ- 370 ימי חופשה שלא נוצלו, כשטענתו היא שהוא לא ניצל את ימי החופשה המגיעים לו במסגרת תפקידו משום שכל העת היה עסוק בענייני השעה.

מבדיקה שנערכת בימים אלה על-ידי מבקר המדינה ומבקר המשרד לביטחון פנים עולה, בין השאר, כי בעת שהייתו בחופשות בחו"ל או בארץ הוא לא דיווח על חופשותיו ותמורת אותם ימים למעשה קיבל אהרונישקי כסף במרמה.

המפכ"ל לשעבר יחויב, ככל הנראה, להחזיר מאות אלפי שקלים בגין אותם דיווחים החשודים כשיקריים (בזמן ששהה בחופשות בארץ ובחו"ל ובהם דיווח כי הוא עובד). על כך מתנהלת היום חקירה אצל מבקר הפנים של המשרד לבט"פ ובמשרד מבקר המדינה בחשד לקבלת דבר במרמה והפרת אמונים.

על-פי גורמים במשרד לבט"פ, מוכן אהרונישקי להחזיר כמאה אלף שקלים, חלקו של הסכום המשוער. הטיעון, אליבא דאהרונישקי, הוא שככל הנראה נפלה טעות בדיווחי חלק מימי החופשה שנקב ושמולאו על-ידי ראש לשכתו ועוזרו, אשר לפניהם היה ותוכנן לוח הזמנים שלו שנקבע בדרך כלל על ידם. זאת ללא התערבותו. אם אכן התברר כי מדובר בטעות אזי סכום זה יוחזר למערכת.

בינתיים מנסים אנשי המבקר לבדוק במשרדי המטה הארצי בירושלים ולתפוס מסמכים באותם המקומות אשר בהם יתכן וקיימות עדויות הקושרות את המפכ"ל לשעבר לדיווחים הכוזבים של ימי חופשה וימי עבודה.

גורמים במשרד לביטחון פנים מאשרים: "מדובר על סכום של כמיליון שקלים שקיבל אהרונישקי בגין דיווחים לאי-ניצול חופשות שנתיות. בימים אלה נעשית בדיקה הקשורה לחוקיותו של חלק מהכסף, זאת לאור דיווחיו על ימי חופשתו בעת שכיהן כמפכ"ל המשטרה, כסף שאותו יאלץ ככל הנראה אהרונישקי להחזיר. יש פה נושא של קבלת כספים שאינם מגיעים לו (קבלת כספים במרמה) והשיקולים של פתיחה בחקירה פלילית מונחים לפתחו של מי שיכול להורות על כך וזה: היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז".

מבקר הפנים של המשרד לביטחון פנים בודק: האם בכלל מגיע לאהרונישקי ח"ש (חופשה שנתית), והאם בעקבות הדיווחים שלו מגיעה לו בכלל כמות אסטרונומית של מאות ימים. במקביל נעשית בדיקה גם אצל משרד מבקר המדינה".

• במשרד מבקר המדינה מאשרים כי העניין בבדיקה אשר עדיין לא הסתיימה וכי הם מחכים למסקנות בדיקת מבקר הפנים של המשרד לבט"פ.

• סנ"צ יהודה ממן, דובר המשרד לביטחון פנים, מסר בתגובה: "מבקר המשרד מקיים בדיקה בנושא. עדיין אין סיכומים או המלצות וכשתסתיים הבדיקה, ככל הנראה בעוד כשבועיים שלושה, יועברו הממצאים לשר לבט"פ. בשלב זה אהרונישקי לא חויב עדיין להחזיר כסף כלשהו, כיוון שהבדיקה טרם הסתיימה".

ראוי לציין, כי רק לאחר שנפתחה הבדיקה אצל מבקר המשרד לביטחון פנים, ומשהבין אהרונישקי כי אין לו מוצא, הוא מצא לנכון והודיע כי אם יתבקש, יהיה מוכן להחזיר כמאה אלף שקלים. קציני משטרה המכירים את דפוסי התנהלותו טוענים שהם לא מופתעים מהתנהגותו, כפי שבאה לידי ביטוי גם בפרשת "הכרטיסים ליורוליג",אשר "רק" לאחר שהתקשורת עלתה על הסיפור הסכים והחזיר ארבעה כרטיסים שקיבל. גם כאן נפתחה חקירה במחלקה לחקירות שוטרים.

כזכור, בחודש מרס 2004, בתקופת האינתיפאדה והפיגועים, נערכו בתל אביב משחקי גמר היורוליג בכדורסל. הפרשה החלה כאשר בערוץ 10 שודר קטע בו נראה מנכ"ל היכלי הספורט, ניר פרצלינה, שהיה אחראי על הפקת האירוע, משוחח עם רב-ניצב אהרונישקי שהגיע להיכל ואומר לו: "סודרו לך ארבעה".

על-פי הקטע ששודר, לא ברור היה מה התכוון פרצלינה. האם הוא התכוון לכרטיסים, מקומות או דבר שקשור בהפקת האירוע. מאוחר יותר צולם המפכ"ל אהרונישקי עם בנו באוהל ה-VIP שהוקם מבעוד מועד ברחבה הצמודה לאצטדיון יד אליהו ואשר שם נאספו ובאו אח"מים שנהנו מאוכל משובח. פרצלינה הודיע לתקשורת: "אתם עושים עניין מלא-עניין. חבל על הזמן של המשטרה. אתם נסחפים. זו הייתה שיחה מקצועית וזה יכול להיות הרבה דברים. המפכ"ל לא קיבל ארבעה כרטיסים ואפילו לא כרטיס אחד בודד".

המחלקה לחקירת שוטרים הנמצאת מרחק הליכה של בניין אחד מאצטדיון יד-אליהו בדקה את החשדות, ובעיקר האם יש מקום לפתוח בחקירה נגד אהרונישקי, בחשד לקבלת ארבעה כרטיסים לפיינל-פור שלא כדין. חוקרי מח"ש אספו פרטים על השיחה בין פרצלינה לאהרונישקי ובדקו ידיעות נוספות שהגיעו אליהם.

אבי וורצברגר שהיה ראש זרוע חשיפה במח"ש, אמר: "הגיע מידע שהמפכ"ל קיבל כרטיסים למשחקי גמר היורוליג בת"א. הרצל שבירו הלך ליועץ המשפטי לממשלה וביקש אישור לפתוח בחקירה. ביקשנו תגובה בכתב מאהרונישקי, והאחרון כתב מכתב שבו טען כי קיבל כרטיסים על-פי פקודת המשטרה, וכי הוא רשאי לקבל כרטיסים למשחקים שיש בהם עניין לציבור. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קיבל את טענתו. היה מידע כאילו קציני משטרה בכירים מאד באו לפקח על המשחק ומישהו הוציא את הכרטיסים - 14 במספר - ומסר אותם לעוזרים של המפכ"ל. נתנו הוראה למח"ש לא לחקור, יש קשרי תן-וקח עם מכבי תל אביב, יש להם אינטרסים".

לכל ניצב ומפכ"ל במשטרת ישראל, לאחר שנים רבות של עיסוק בשמירת הביטחון על אזרחי ישראל, מגיע תנאים כחלק מחופשת ההסתגלות לחיים באזרחות. גם אהרונישקי היה זכאי, בעת שסיים את תפקידו האחרון כמפקח הכללי של המשטרה, לתנאים מסוימים המוגדרים באופן ברור בנוהלי המשטרה.

באותה חופשת הסתגלות זכאי היה המפכ"ל לקבל רכב לתקופה של חודש מיום סיום תפקידו. למרות זאת, בתום כהונתו החליט אהרונישקי לקחת לעצמו ג'יפ 4X4 וזאת בניגוד לנהלים. את הג'יפ הוא החזיק כתשעה חודשים, למרות שנדרש להחזירו תוך חודש מסיום כהונתו.

גם השיחות הטלפוניות שקיבל המפכ"ל לשעבר מבכירי המטה הארצי לא הועילו. אהרונישקי החזיק בג'יפ ה-4X4 מעבר לזמן שאושר לו על-פי הנוהל, וסירב להחזירו. רצה הגורל והג'יפ האמור עבר תאונה אשר גרמה לנזק קדמי לרכב. העלות המוערכת, אשר כללה שימוש בג'יפ ללא היתר לתקופה האמורה וגרימת הנזק בעקבות התאונה, מוערכת בסכום של עשרות אלפי שקלים למשלם המיסים.

בימי כהונתו של השר עוזי לנדאו כשר הממונה על המשטרה כיהן שלמה אהרונישקי כמפקד מחוז תל אביב. יהודה וילק, שהגיע מחוץ למשטרה, היה אז המפכ"ל. אהרונישקי ביקש להציג רפורמה מבנית- ארגונית של משטרת מחוז ת"א - המחוז שעליו פיקד.

עד המהלך המבוקש על-ידי מפקד המחוז, הייתה תפיסה אסטרטגית האומרת שיש להפעיל תחנות משטרה בכל עיר בתחום הכרך הגדול במדינה, ותחנה אחת גדולה בבקעת אונו - תחנה החולשת על עשר ערים. הרעיון הוא קשר ישיר בין תחנות המשטרה לראשי הערים והתושבים.

הרפורמה שביקש לבצע אהרונישקי הייתה ביטול תחנות משטרה ובניית חמישה מרחבים עצמאיים מרחביים שישלטו על כל מחוז תל אביב רבתי - מהרצליה ורמת השרון בצפון, דרך ערי בקעת אונו במזרח, העיר תל אביב-יפו ושכונות עבר הירקון והערים אזור, חולון ובת-ים בדרום, מרחבים עצמאיים שיקראו מהיום: יפתח, איילון, ירקון, דן וגלילות:

• תחנת יפתח - אזור יפו, מזרח ודרום ת"א.

• מרחב איילון - אזור חולון, בת-ים, אזור.

• מרחב ירקון - תל אביב רבתי ושכונות עבר הירקון.

• מרחב דן - רמת-גן, גבעתיים, בני-ברק, בקעת אונו.

• תחנת גלילות - הרצליה, רמת-השרון.

למהלך הזה התנגדו כבר אז ראשי הערים שבתחום אחריות משטרת מחוז ת"א. ראשי הערים הבינו שהקשר ושיתוף הפעולה מול תחנת המשטרה שבמחיצתם,ייחלש. כך למשל היה ברור שכל תושבי בקעת אונו לא יוכלו לקבל תשובה נאותה מתחנת המשטרה המרכזית "משטרת מרחב דן",אשר מקום מושבה במרכז רחוב ז'בוטינסקי ברמת-גן.הם הבינו מייד, שכדי להגיע עד תחנת המשטרה כדי להגיש תלונה ולקבל שירות הם צריכים לקחת בחשבון גם את השעות הרבות של עמידה בפקקים של כביש גהה ורחוב ז'בוטינסקי העמוסים במשך רוב שעות היממה, במיוחד בשעות הבוקר ועד שעות הערב.

מפקד מחוז תל אביב דאז, אהרונישקי, הציג תוכנית שבסופה אמור היה המהלך להביא לגישתו לחיסכון במטות על חשבון תוספת שוטרים בשטח.

גם בתוכנית "הגרנדיוזית" הזו היה ברור שחסכון כזה, אם יהיה, יהא מזערי, הואיל והמטות יגדלו עקב צמצום התחנות. אך באופן טבעי קולות ההתנגדות היו חלשים ובסופו של דבר התוכנית אושרה על-ידי המפכ"ל דאז וילק והשר לנדאו. הרה-ארגון בוצע, אך תוך זמן קצר הובהר שהחששות היו מוצדקים. זאת משום שכמות כוח האדם לא גדלה בשטח, הקשר הישיר בין ראש עיריה למפקד התחנה נחלש, כמו למשל במרחב איילון ובערים חולון, אזור ובת-ים, שם כמות הניידות בשטח קטנה.

על-פי אנשי השטח במחוז ת"א, מבצע "השיטוח" של אהרונישקי הכפיל את המערכת ולא צמצם אותה, כפי שתוכנן מלכתחילה. קצינים שלא היו זכאים לקידום, קודמו. המערכת הכפילה את עצמה בכך שמונו מפקדי מרחבים, סגנים וראשי מטות במכפלות, מה שחייב בוודאות גם את הכפלת מספר הניידות, רכבי המטה, פלאפונים, מבנים, משרדים ועוד.

בערים חולון ובת-ים, לפני "מבצע השיטוח", פעלו בשטח ארבע ניידות סיור, ניידת בילוש, שלוש ניידות מוסדות חינוך, ניידת לאבטחת התחבורה הציבורית ובסך הכול כ-9 ניידות לכל עיר. היום קיימות בכל שטחי הערים חולון ובת-ים בקושי שש ניידות סיור במקום 18 כפי שצריך היה להיות.

"ברמת השטח" אומרים השוטרים: "מרגישים את עומס העבודה, הטיפול בעבריינים היה אז טיפול יותר אישי, ידענו על תנועותיו ומעשיו של כל עבריין מוכר, פשוט היינו יושבים להם על הצוואר, כי היו מספיק כוחות לעשות את זה".

במצב שניידות מצויות עם עצורים או בטיפול באירוע הוצאה לפועל או בהעברת שוהים בלתי חוקיים למחסומים שברצועת עזה או בשומרון, נשארות לא אחת "רק" שלוש ניידות משטרה שאמורות לתת תשובות ופתרונות לעבריינות ופשע לכל אזור חולון, אזור ובת-ים בפריפריה החולשת על כחצי מיליון תושבים. האם זה הפתרון הנכון של "מבצע השיטוח" שתכנן, רצה וביצע שלמה אהרונישקי? ספק גדול.

השוטרים הוותיקים בחולון ובת ים אומרים כי "זו נפילה גדולה של המשטרה וכשלון חרוץ של תוכנית השיטוח שהנהיג אהרונישקי". בישיבות עם מפקד המחוז הנוכחי ניצב דוד צור מעלים השוטרים והקצינים את בעיותיהם וטיעוניהם. באותן הישיבות אומר ניצב צור כי הכול תלוי בתקציבים. ייאמר לזכותו של צור כי הוא מנסה לעשות ככל שביכולתו להחזיר את המצב לקדמותו במסגרת התקציבים העומדים לרשותו וזאת כדי למזער את נזקי "מבצע השיטוח" שירש עוד מתקופתו של שלמה אהרונישקי כשפיקד על ת"א.

כשיורדים עד לרמת האזרח מגלים מיד שכשאזרח רוצה להגיש בערב תלונה באותן השעות בהם מרכזי השיטור הקהילתי סגורים (מדובר על שעות הערב המוקדמות), נאלץ אותו אזרח, הגר לדוגמא בחולון, לכתת רגליו עד לתחנת המשטרה בבת-ים. שם יקבלו החוקרים את תלונתו ויטפלו בה בקצב איטי, כיוון שעומס התלונות המגיעות בשעות הערב והלילה מכל אזור חולון, בת-ים ואזור הוא גדול ובלתי נסבל.

קציני משטרה במחוז תל אביב אומרים כי "מבצע השיטוח" שהנהיג אהרונישקי גרם לפגיעה ממשית בשירות לאזרח ובחוסר האמינות שהאזרח רוחש כלפי המשטרה בטיפול ופתרון בעיותיו הכואבות.

מי שהיום מכהן כמפקד מחוז ירושלים, ניצב אילן פרנקו, היה ניצב משנה צעיר בעת שהגיע לפקד על מרחב דן. פרנקו נקרא על-ידי מפקד המחוז, אהרונישקי, מיד לאחר תחילת הרפורמה הקרויה "מבצע השיטוח". בשלב הזה מונה פרנקו למפקד מרחב דן אך בטרם נענה לבקשתו של אהרונישקי, הוא התנה את מינויו בכך שיקבל דרגת תת-ניצב. זאת לאחר שעמד על כך שתחנת גלילות תוכפף אף היא אליו. מפקד המחוז דאז נעתר לבקשתו ובניגוד לתפיסה המקורית שגרסה כי יש להקים חמישה מרחבים עצמאיים, גם תחנת גלילות הוכפפה בסופו של דבר למרחב דן ו"מבצע השיטוח" צומצם לארבעה מרחבים בלבד.

לאחר פחות משנה בתפקיד עזב אילן פרנקו את התפקיד. האחריות על תחנת גלילות הוצאה ממרחב דן והוכפפה ישירות למטה מחוז תל אביב. לגלילות מונה מפקד בדרגת ניצב משנה - תקן הפיקוד חזר לקדמותו.

לפני חצי שנה (שלוש שנים לאחר המהלך), הוחלט שוב להכפיף את תחנת גלילות, הפעם למרחב ירקון, הואיל והתפיסה של חמש תחנות אזוריות גדולות נכשלה ולא שיפרה במאום את התנהלות המשטרה לא בנוכחות ובבולטות המשטרה בשטח, ובמיוחד לא במתן השירות לאזרח.
כך גם היה בתחנת מסובים - תחנת משטרה שאמורה הייתה לתת מענה לכל ערי בקעת אונו. לקראת אמצע הכהונה החליט אהרונישקי להחזיר את תחנת מסובים לתקן פיקוד של סנ"צ ונותן אותו לאילן מור, מי שהיה אז ראש לשכתו בת"א ולאחר מכן רל"ש המפכ"ל. מור קיבל את הפיקוד על התחנה ובד בבד קיבל העלאה לדרגת סנ"צ - תקן הפיקוד עלה וכך גם העלויות.

מפקד מחוז תל אביב הנוכחי, ניצב דוד צור, נפגש עם ראשי הערים והחליט בצעד המקובל על פיקוד המשטרה, קציני המחוז וראשי הערים לחזור לתפיסה הישנה וביתר שאת. כך למשל הוקמה תחנת מסובים שאמורה לתת מענה מיידי לאירועים בתחום השליטה שלה - ערי בקעת אונו.

תחנת שכונות, תחנת ת"א צפון, בדרך תחנת גבעתיים ורמת-השרון - תחנות אלו נבנו מתוך כוח האדם של מחוז תל אביב והקדימו את אישורי אגף התכנון של משטרת ישראל אשר שם עדיין רוב התחנות הללו כלל לא מתוכנות.

לכל הרפורמה הזו היה מחיר כלכלי כבד של חודשי ימי עבודה, עבודת מטה, העברות רכוש, ציוד, אובדני ציוד, איבוד נוכחות של אמון הציבור וראשי הערים שבתחום מחוז תל אביב. התרעומת הייתה, לדבריהם, שכל המהלך הזה וחזרתו למצב הקודם היה צפוי מראש, והרפורמה הזו שניסה להנהיג ניצב שלמה אהרונישקי, נחלה כישלון גדול שעלה על-פי הערכות גורמים במטה הארצי עשרות מיליוני שקלים למשלם המיסים, אך יותר יקר הוא המחיר של אמון הציבור.

החזרת המצב לקדמותו כרוך בהכשרת שוטרים, מבנים, השכרת מבנים חדשים וציוד, שינוע ציוד והעברת כוחות. כלומר, שוב עלות של מיליוני שקלים למשלם המיסים ולאזרחי תל אביב בפרט, הזקוקים לשירותי משטרה זמינים ורצופים במשך כל שעות היממה.

כיצד ניתן היה לחשוב, שבערי בקעת אונו החולשים כאמור על עשר רשויות, לא ייהנו התושבים משרותי תחנות משטרה נגישות וזמינות ושיועדו על-פי תוכנית "מבצע השיטוח" לכל האזור הזה "רק" ניידת או שתיים שהגעתן למרחב דן המיועד, שנמצא ברחוב ז'בוטינסקי ברמת-גן וחציית כביש גהה, כרוכה בדקות ארוכות ויקרות של עמידה בפקקי תנועה כבדים? זהו מהלך שגרם כאמור להיעדרות ארוכה של כוחות משטרה כמו גם שרותי חקירה בלתי נגישים.

אז כמה עלו בסופו של דבר החלטותיו, מינויו וצעדיו של מי שהיה אמור להוביל את משטרת מחוז תל אביב, ולאחר מכן את משטרת ישראל קדימה, אל עבר שנות האלפיים?

• "מבצע שיטוח" מחוז תל אביב - מיליוני שקלים.

• מבצע החזרת מבנה מחוז ת"א למצב שלפני "מבצע השיטוח" של אהרונישקי - מיליוני שקלים.

• מינויים פוליטיים של קציני משטרה בכירים, בהם ארבעה תנצי"ם בדרגות אישיות - מיליוני שקלים.

• שימוש ברכב ג'יפ 4X4 גרימת נזק ושימוש ללא היתר - עשרות אלפי שקלים.

• דיווחים כוזבים על ימי חופשה שלא נוצלו - מאות אלפי שקלים (כמיליון שקלים).

בסך-הכול מדובר על נזקים של עשרות מיליוני שקלים - נזקים כספיים ששילם משלם המיסים על חשיבה, תכנון ובעיקר פוליטיקה פרטית של מי שכיהן כמפקד מחוז תל אביב ולאחר מכן השוטר מספר אחת - המפכ"ל לשעבר שלמה אהרונישקי.

שלמה אהרונישקי מסרב להגיב. למרות פניות חוזרות ונשנות אליו, הוא נמנע ממתן התייחסות כל-שהיא לטענות ולמידע שלעיל.

מפקד מחוז תל אביב, ניצב דוד צור, נשאר בנושא ביטול שיטוח מחוז תל אביב - שיטוח שנעשה בתקופתו של אהרונישקי.

במהלך השנה הקרובה עומד מחוז ת"א בפני תהליך של רה-ארגון - ביטול ה"שיטוח", שנעשה אך לפני שנים אחדות והמצב יוחזר, פחות או יותר, לקדמותו. מדוע זה קורה?

ניצב צור: הרעיון המרכזי בבסיס תהליך השיטוח גרס, בתמצית, כי ביטול חלק ניכר מיחידות המשנה יביא לגידול משמעותי בכוחות האופרטיביים. כך לפני כשש שנים. בפועל הסתבר, כי חלק מאותן הנחות יסוד, שעליהן התבסס התהליך, לא התממשו. מעבר לקיצוץ הבלתי צפוי בתקנים, הסתבר עוד בתקופתו של ניצב יוסי סדבון כמפקד המחוז, כי למרות הצלחתם, לא מהווים המש"קים תחליף מלא לתחנות המשטרה. כך יצא, שהמציאות חזרה והוכיחה, כי אין תחליף לתחנת משטרה, הפועלת בקרב הקהילה ובשיתופה, וכי הניסיון לבטל את תחנות משטרה השמיט את "לבנות הבסיס", שעליהן פועל המערך המשטרתי הכולל. לכן, אנו דואגים לתיקון כל אותם ליקויים שהתגלו, כמתחייב משינויים ומהתאמות, לנוכח המציאות המשתנה למן שנת אלפיים ועד היום. פתחנו מחדש את תחנת שכונות, הרחבנו את הנקודה בתחנה המרכזית, מרחב ירקון יפוצל לשלוש תחנות (לב ת"א, ת"א צפון וגלילות) וברמת השרון ובגבעתיים תחזורנה לפעול התחנות כבעבר. עם זאת, באמצעות ריכוז חלק משירותי המשטרה במטה החדש של המחוז: הוצל"פ, חבלה, את"ן, כחלק מתוכנית השיטוח, ייעלנו את השירותים וחל שיפור משמעותי בשירות הניתן לציבור.

האם שינוי כה משמעותי והסטה של ה"ספינה" לדרכה הקודמת, מלפני שש שנים בלבד, לא מצביעים על חובבנות מסוימת?

ניצב צור: אני בהחלט שותף לקביעה, שאסור שהפעלת הכוח תקבע באופן שרירותי על-פי תפיסת עולמו של מפקד בכיר כזה או אחר. אנו מקפידים לא לשלב הילוך אחורי בדרכה של הספינה, השטה בנתיב שנקבע עבורה. עם זאת, לנוכח העובדה, כי המחוז לא זכה לאותה תוספת משמעותית של כוח אדם, כפי שסוכם עליה בתחילה, ובשל השינויים שנגרמו במציאות סביבנו, לא היה מנוס מביצוע התיקונים הנדרשים.