כך חוגגים המיליונרים של חולדאי

לאמנית המיליונרית והמקושרת אילנה גור יש ביפו, בסמטת מזל דגים 4, בית עתיק ענק-מידות המשמש למגורים וכמוזיאון להצגת עבודותיה. זה כשש שנים שחלקים מהבית משמשים, ללא רשיון, כאולם שמחות ואירועים. האירועים מאורגנים על-ידי חברת קייטרינג "שאו איט".

בעיריית תל אביב הצטברו במשך השנים תלונות רבות על הסבל שנגרם לשכנים - בגלל הפעלת המקום כאולם שמחות ואירועים. אחת מהן נשלחה במאי 2001 לראש העיר רון חולדאי: "... אין לה אישורים לבנייה או להפעלת המקום כאולם אירועים להשכרה ואין לה רשיון להפעיל מוזיקה בעוצמות של דיסקוטק אחרי השעות 11, 12 ואחת בלילה, להרוס לעשרות משפחות בסביבה את שנתן. אבל היא ממשיכה לצפצף, להרוויח כסף ולהיות מחוברת לפרנסי העיר".

בתגובה לתלונות, נשלחו למקום פקחים. המתלונן קיבל תשובה שלא נמצאו ראיות לתלונתו: "במספר ביקורות שנערכו במקום בשעות הערב במהלך החודשים 4-5/ 01 נמצא כי מקום סגור", כתבה שושנה גלי, מנהלת פניות הציבור בעיריה לאחד המתלוננים.

בכיר לשעבר בעיריית תל אביב טוען כי טיפול העיריה בתלונות התושבים היה לקוי, בעיקר בגלל הקשר של גור לבכירים ולראש העיר. וכך, בעוד שוועדת התכנון ניסתה למנוע את עריכת האירועים במוזיאון של גור, מחלקת החינוך של העיריה ערכה בו אירוע למורים.

גג הבית של גור, המשמש לצורך עריכת אירועים, עומד במוקד רוב התלונות. גור הקימה עליו - ללא היתר - סככות בולטות בחריגותן, ששינו לחלוטין את אופי הבניין וקוממו נגדה את שכניה. כשביקשה גור לקבל אישור לסככות הללו - היא סורבה על-ידי ועדת התכנון המקומית. גור ערערה ובאחרונה פורסם כי ועדת הערר המחוזית אישרה הקמת פרגולות על הגג שלה. הנימוק העיקרי של ועדת הערר היה שמחמת השמש הישראלית יש להתיר עקרונית הקמת פרגולות, "מצללות", על גגות ובחצרות.

הבעיה היא שביתה של גור אינו בית רגיל. הוא חלק מ"שמורה ארכיטקטונית" שאין לבצע בה שום עבודה ללא אישור מיוחד, שיינתן רק לאחר קבלת חוות דעת של ועדה מקצועית בהשתתפות נציגים של אגף התכנון ואגף העתיקות הממשלתי. ככל הידוע, חוות דעת כזאת לא ניתנה.

אילנה גור לא מסרה תגובה, אך עיריית תל אביב הגיבה: "במקום הנ"ל קיים צו הריסה שיפוטי בתיק פלילי מס' 478/02 על בניית מבנים ללא היתר על גג הבניין. העיריה פועלת לאכיפת הצו בהליך משפטי".

בניין המשרדים בנמל תל אביב, ממנו מנהלת ג. יפית את אימפריית הפרסום שלה, מהווה חריג בנמל. לפי התוכנית החלה על שטח הנמל, שאושרה על-ידי עיריית תל אביב, ניתן להפעיל בנמל מקומות בילוי, בידור, מסעדות ומסחר - אבל לא משרדים. רן וולף, סמנכ"ל "אוצר מפעלי ים", מסר כי בהתאם לתוכנית, משרדי ג. יפית לא יקבלו אישור להמשיך לפעול בנמל לאחר שהחוזה איתה יסתיים בשנת 2008, וכי לאחר סיום החוזה "אין לחברת 'אוצר מפעלי ים' כל כוונה לחדש עמה את החוזה".

בכיר לשעבר בעיריית תל אביב טוען כי גם במבנה בית המשרדים, אותו שיפצה ג. יפית, יש חריגות, היות שהשיפוץ לא תואם את המבנה ההיסטורי.

• ג. יפית: "יש לי חוזה שכירות עד מאי 2008 עם חברת אוצר מפעלי ים שהנכס נמצא בבעלותם. לא שיניתי תוכניות. כשאני באתי לכאן לפני עשר שנים היו כאן קרמיקות וג'יפה. המצב היה מזוויע. הם רצו שנבוא ובאתי. בניתי פה ושיפצתי מכספי בניין שהוא ממש פנינה ובעקבותיי באו האחרים. זה הבית שלנו ואנחנו לא מתכוונים לעזוב כל עוד מותר לנו".

• מאוצר מפעלי ים נמסר כי בנמל תל אביב "לא נהוג לתת הקלות עבור חלוציות".

• עו"ד ברנס, בא כוחה של ג. יפית, מסר: "השוכרת היא חברת ג. יפית טלוויזיה ועיתונות בע"מ, החזקתה בנכס נעשית בתיאום מלא עם הוראות הסכם השכירות".

• עיריית תל אביב: "מדובר במבנה ישן מאוד עוד מלפני קום המדינה ומתקופה זו אין היתרי בניה כמו כן אין למקום צווי הריסה".

ג. יפית היא בעלת דירת הגג ברח' ה' באייר 34 בתל אביב. במהלך שנת 1997 היא הרחיבה את הדירה, ללא היתר. הוצאו נגדה שני צווי הפסקת עבודה ושני צווי הריסה מנהליים עד שהתרצתה להרוס בעצמה את מה שבנתה. בשנת 1999, לאחר שחולדאי נבחר לראשות עיריית תל אביב, חזרה יפית ושוב הרחיבה ללא היתר את הפנטהאוז שלה ובנתה בגג שטח של כ- 38 מ"ר.

לאחר שהשכנים התלוננו, נרשם דוח בעניין. הטיפול הועבר למחלקה המשפטית של העיריה להוצאת צו הריסה. אלא שהפעם העיריה לא הזדרזה לכפות את הריסת המבנה. אחד השכנים כתב בעניין זה מכתב נזעם לראש העיר רון חולדאי: "מקום מגורי ברח' ה' באייר בכיכר המדינה בתל אביב בקומות העליונות. במהלך השנים פניתי, כמו אחרים באותו אזור, לוועדת תכנון העיר כדי לקבל הסכמה לשינויים בקומה האחרונה. לצערי, כמוני כמו האחרים, נמסר לנו על-ידי מנהל הרישוי מר שוטה (שוטה חובל - א.פ) שאין אפשרות לשינויים והרחבות ברח' ה' באייר אשר בכיכר המדינה. וראו זה פלא: בדירות הנ"ל (הכוונה לדירותיה של ג. יפית בקומת הגג, א.פ) השתנתה התב"ע ונפרצו הגבולות. כשכנים הגרים באותה כתובת ובבניינים סמוכים פגשנו ולא פעם במפקחי העיריה אשר הגיעו עם צווי הפסקה ... ואף על זאת באורח פלא המשיכו ההרחבות".

הטיפול בתביעה נגד יפית התמשך עד תחילת שנת 2001. ואז היא הגישה בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה לקבלת היתר להרחבות. חוות הדעת המקצועית לבקשה הייתה שלילית ונחרצת מפני שכיכר המדינה תוכננה כפרויקט ארכיטקטוני שלם בפני עצמו, ואישור הבנייה בדירת ג. יפית פוגם בשלמות הארכיטקטונית. אדריכל הרישוי ד. גיטמן קבע: "לא ניתן לאשר כל שינוי כלפי תוכנית העיצוב החלה על המקום ולפיכך ההמלצה שלילית". למרות זאת, החליטה הוועדה בתאריך 20.3.2002 לתת לג. יפית היתר להגדיל את דירתה.

• ג. יפית מסרה בתגובה: "הכל תקין. אין חריגות. הבנייה והכל באישורים עם היתרים ורשיון". על השאלה אם היא מקורבת לראש העיר חולדאי ענתה יפית: "אני לא חברה של רון חולדאי. אנחנו מכירים אחד את השני. כשאנחנו נפגשים במקרה, אומרים שלום ונותנים נשיקה על הלחי, אבל מכאן ועד לקרוא לזה חברים, יש מרחק".

• עו"ד ברנס: "הוגשה בקשה להיתר על-פי הוראות החוק וניתן היתר כדין העומד בתיאום מלא עם הוראות התב"ע".

• עיריית תל אביב: "ב- 24 במרס 2002 הוצא היתר בנייה על שם גרינברג יפית לביצוע שינויים והגדלת דירת הגג. ההיתר חופף את צו ההריסה ולכן הצו (צו ההריסה א.פ) בוטל".