האינטרסים וניגודי העניינים מצד ביניש פשוטים וגלויים. ביניש מנסה לקדם בעיקר שלושה מועמדים לבית המשפט העליון. מקרה או לא, בינה לבין השלושה קשרים בעייתיים:

• יונתן עדיאל -

מכהן כשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים. כיהן בעבר כשופט (בפועל) בבית המשפט העליון. עדיאל היה בעבר שותפו של עו"ד יחזקאל ביניש. השניים נפרדו בזמנו בנסיבות בעייתיות ביותר. במשך השנים הם שומרים בסוד כמה עניינים רגישים. ביניש את ביניש, מצד אחד, ועדיאל, מצד שני, הינם שותפי סוד;

• עוזי פוגלמן -

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב. פוגלמן נחשב למקורבה האישי ולבן טיפוחיה, עוד מהימים שביניש עמדה בראש פרקליטות המדינה. אחר-כך היא פעלה למינויו לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי, ובשנה שחלפה לכהונת שופט (בפועל) בבית המשפט העליון.

ואכן: פוגלמן מקפיד להשיב לה כגמולה. דוגמה אחת: ביולי 2007 הוא דן, כשופט, בעתירה שהגיש כותב שורות אלה (י.י.) נגד ביניש. דרשתי את פסלותה בעתירות נגד הנשיא לשעבר משה קצב ונגד היועמ"ש מני מזוז, כל עוד מונח פתוח בפני מזוז ואנשיו תיק עבירות המס ותיק העבירות על חוק העונשין, בהם נגוע עו"ד יחזקאל ביניש. טענתי בעתירה, כי לא ייתכן מצב שביניש "יושבת" בעתירה נגד מזוז-קצב ומחזיקה למעשה את מזוז במקום רגיש, כאשר הוא ו/או המערכת בראשה הוא עומד אמורים להכריע בגורלו של בעלה.

השופט פוגלמן, שלידיו הגיעה העתירה, לא נמנע מלדון בה, למרות שבאותם ימים ממש עמדה על הפרק מועמדותו לבית המשפט העליון, ומטבע הדברים הוא זקוק ומבקש וגם קיבל את תמיכתה של ביניש. פוגלמן הוא גם האיש שדחף ליתן פסק דין, באופן חריג, אף מבלי לזמן את הצדדים לדיון. פוגלמן הוא גם האיש שכתב את פסק הדין בעתירה (בהרכב-שלושה), ולא נמנע מכתיבת דבר שקר בפסק הדין. כאחד מנימוקי פסק הדין כתב פוגלמן, כי יש לדחות את העתירה בשל זאת שלא צורף תצהיר העותר. מיותר כמעט לציין: לקביעה זו אין בסיס עובדתי. לעתירה צורף תצהיר כדין. כתיבת שקר בפסק דין מתוך מטרה ברורה לחלץ את ביניש הינה מעשה חמור ביותר, המעידה הן על הקשר הפסול בין פוגלמן לבין ביניש, והן על כך שמעשה כזה עלול לנגוס עוד יותר באמון שיש ליתן בפסקי דין;

• דוד חשין -

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים. גם חשין מונה, בתמיכת ביניש, לכהונת שופט (בפועל) בבית המשפט העליון. עכשיו מנסה ביניש לסדר לו כהונה של קבע.

ביניש בוודאי זוכרת וגומלת לחשין על התגייסותו למען בעלה, ולא במעט גם למענה. השופט חשין הוא שטירפד, שלא כדין, את הגשת כתב האישום נגד בעלה, עו"ד ביניש, מצד רשויות המס. כבר במהלך הדיון בבקשה שהגיש עו"ד ביניש (במעמד צד אחד) ידע חשין כי הוא אינו מוסמך לכך (הסמכות נתונה רק בידי בג"צ), אך חשין רצה לעזור. ועוד איך עזר.

ימים ספורים לאחר מכן, ולאחר שהתביעה הלינה כי הוא חרג מסמכותו, "נזכר" חשין בכך כי אכן אין לו סמכות חוקית לעצור הגשת כתב אישום. עם זאת, הוא לא נמנע גם באותה נקודת זמן מלהמליץ בפני התביעה להימנע מהגשת כתב אישום עד שייערך שימוע לביניש. בפועל, די היה בעצירת המומנטום כדי לאפשר לביניש לארגן את כוחותיו ואת משתפי הפעולה במקומות הנכונים, ולעצור את הגשת כתב האישום נגדו. עכשיו יוכל חשין לזכות בגמול הולם.

ביניש, כמו ביניש, פועלת בלא עכבות. היא סימנה מטרה ועתה היא חותרת להשגתה. ניגוד עניינים? קטן עליה. המטרה מקדשת כאמור את האמצעים, כולל ביצוע מניפולציה על-גבם של שופטים אחרים, מועמדים ראויים בלא ספק. כדי לקדם את "מועמדיה", וליתר דיוק - כדי לגמול להם על הצלת בעלה העברין, הובילה ביניש החלטה השוללת מינוי שופטי בית משפט מחוזי לכהן בבית המשפט העליון, אלא אם מונו וכיהנו קודם לכן לכהונת שופט (בפועל) בבית המשפט העליון. משמעות הדבר: לדידה של ביניש, רק כמה שופטים בודדים, ובראשם עדיאל, פוגלמן וחשין, הינם כשירים לקידום לבית המשפט העליון, במינוי של קבע.

למרבה הצער, ביניש, כמו ביניש, הצליחה להערים אפילו על שני עמיתה השופטים החברים בוועדה לבחירת שופטים, שיישרו קו ועתה הם מצדדים בגישה זו: המועמדים הכשירים לכהונת קבע בבית המשפט העליון, מבין השופטים במחוזי, הם רק אלה שכיהנו כשופט זמני.

העובדה שתנאי זה אינו נכלל בחוק, והעובדה שהמחוקק יצר רשימה סגורה של תנאים לקביעת כשירות לכהונת שופט בית המשפט העליון, אינה קובעת, כנראה, אצל ביניש ואנשיה. היא נחושה למנות את מקורביה, גם במחיר סירוס תנאי הכשירות שקבע המחוקק. לביניש העדפות ותנאי כשירות משפחתיים: הצלת את בעלי מהליך פלילי? אתה ראוי לקידום ולתמיכה (פוגלמן, חשין); היית שותפו של בעלי ואתה נמנע מפטפטת מיותרת על תקופת השותפות שלכם במשרד עורכי דין? טוב מאוד. נעשה ממך שופט גדול.

בישראל 2008 אין עיתונות חוקרת (כמעט) ואין מערכת אכיפה ראויה שיכולה להעמיד את ביניש במקומה. לכן, אל לכם, קוראים וגולשים יקרים, לצפות שביניש תחדל ממעשיה הרעים והפליליים, ואל לכם, גם לא לתמימים שביניכם, לצפות שהיועמ"ש יעשה במקרה זה את מלאכתו. אחרי הכל, יש לזכור: בסופו של דבר, מזוז תלוי גם הוא בהחלטות של נשיאת בית המשפט העליון [ראו לדוגמה: פרשת קצב]; וביניש, כמו ביניש, צריכה לגמול במיוחד לאלה שהצילו את בעלה מכתב אישום חמור. וחובות יש לפרוע - בעולם העליון, בדיוק כמו בעולם התחתון.

[אגב: ביניש נמנעה הפעם ממתן תגובה, בשאלה מדוע לא תפסול עצמה מכל עיסוק ו/או טיפול במועמדותם של עדיאל, פוגלמן וחשין].