ראובן בפעולה. מגדולי הציירים הישראלים
|
כרמלה רובין, כלתו של הצייר ראובן רובין ז"ל אשר ניהלה את המוזיאון על שמו השתכרה במשך שנים ארוכות במשכורת של 38 אלף שקלים (ברוטו) בחודש. משכורת דומה קיבלו שני בכירים נוספים בהנהלת המוזיאון שנתמך במשך שנים בכספי ציבור. זאת, למרות גרעון שנתי קבוע של כ-280 אלף שקל ולמרות שמדובר במוסד המתוקצב בכספי ציבור.
רובין נדרשה לוותר על משכורתה זו בשל המצוקה התקציבית שאליה נקלע המוזיאון וכך עשתה.
ראובן רובין נחשב לאחד מגדולי הציירים בישראל. הוא זכה לפרס ישראל לציור ושמו הפך לאחד הציירים הישראלים הידועים בעולם. לאחר שנפטר בשנת 1974 הפכה עיריית תל אביב את ביתו למוזיאון. רובין ז"ל נחשב לאמן הישראלי היקר ביותר בשוק המכירות הפומביות. כל ציור שלו מוערך במאות אלפי דולרים. המוזיאון הקרוי על שמו של רובין, 'בית ראובן', שהוקם בבית מגוריו של הצייר עמד בפני סכנת סגירה בשל גרעונות כבדים ביותר.
את המוזיאון מנהלים בשנים האחרונות, בנו של הצייר ,דוד רובין המשמש חבר הנהלה, וכלתו של הצייר, כרמלה רובין, ששימשה מנהלת בפועל ואוצרת המוזיאון. תחת שרביט ניהולם של בני הזוג רובין היה שקוע המוזיאון בגירעון שנתי קבוע של כ-280 אלף שקלים בממוצע למרות הכנסות של כ-1.5 מיליון שקלים מדי שנה.
על-פי דוחותיו הכספיים של המוזיאון, הנחשפים לראשונה ב-News1, ב-5 השנים האחרונות הזרימה עיריית תל אביב אל קופת המוזיאון מידי שנה תקציב של כ-500 אלף שקלים. משרד התרבות הוסיף סכום נוסף של בין 200 ל-250 אלף שקלים בשנה. מלבד הכנסות אלה קיבל המוזיאון תרומות של כחצי מיליון שקלים בשנה והכנסות עצמיות של כ-400 אלף שקלים בשנה.
כאמור, למרות הכנסות אלה היה שקוע המוזיאון בגרעון שנתי של כ-280 אלף שקלים בממוצע. גרעון השיא נרשם בשנת 2010 - 359 אלף שקלים לחובת קופת המוזיאון.
|
|
|
בקשה להגדלת התמיכה בשלוש השנים הקרובות
|
|
במקביל החל המוזיאון בצעדי הרחבה ובבניית אגף חדש בעלות של כ-1,600,000 דולר. בתוכנית ההבראה ציינו מנהלי המוזיאון כי הציבו לעצמם מטרה לגייס כשני מיליון דולר לשם מימון ההרחבה וכי הצליחו להשיג עד עתה התחייבות של תורם מחו"ל לתרומה של מיליון דולר. עוד ציינו כי כעת נמצא המוזיאון במשא-ומתן עם שני תורמים נוספים על תרומות של חצי מיליון דולר כל אחד.
הבנייה של האגף החדש אמורה להתחיל בשנת 2013 והוא צפוי להיפתח בשנת 2014. "להערכתנו, התוספת למוזיאון תביא בטווח הרחוק לעלייה של כ-50% בהכנסות, כלומר להכנסות עצמיות של כ-600,000 בשנה. גידול זה מקביל לעלייה מוערכת של כ-200,000 שקל בשנה בהוצאות התפעול, כולל תוספות כוח אדם. כמובן שתיתכן גם עליה משמעותית יותר בהכנסות כתוצאה מאירועים נוספים ובהיקף יותר רחב", כתבו דוד רובין ואלון בהרב, חברי הנהלת המוזיאון.
לדבריהם, גיוס מנהל מקצועי שיקדיש את עצמו לנושאים שבהם חלו פיגורים בשנים האחרונות - בעיקר הגדלת ההכנסות העצמיות והתרומות - יביא לתוצאות חיוביות שיבואו לידי ביטוי לאחר גמר בניית האגף החדש, בשנת 2014.
"לתקופת ביניים, נהיה חייבים לקבל תמיכה מוגדלת לשלוש השנים הקרובות וזאת על-מנת למנוע אפשרות של סגירת המוזיאון", ציינו במכתבם.
|
|
|
|
הגירעון 'אכל' את כל הקרן הצמיתה
|
|
עד לאחרונה מומן הגירעון בכספי הקרן הצמיתה שהצטברה ממכירת ציוריו של ראובן רובין , ואשר נאספה במוזיאון לאורך שנים. זאת למרות שהתכנון המקורי היה שכספי הריבית של הקרן יממנו את ההוצאות השוטפות של המוזיאון ולא סכום הקרן עצמו. לקראת תחילת שנת 2011 התרוקנה הקרן הצמיתה לחלוטין כתוצאה מכיסוי הגרעונות. בעקבות כך החליט משרד התרבות לשקול את הפסקת התמיכה השנתית בשל ההפסדים המצטברים.
מנהל האגף לתרבויות ואומניות בעיריית תל אביב, אביגדור לוין, ביקש לבצע ניתוח מפורט של הוצאות המוזיאון ואז התברר כי שלושה מבין מקבלי השכר במוזיאון, ביניהם כלתו של הצייר רובין, מושכים מידי חודש משכורת שמנה של 38 אלף שקלים ברוטו בחודש. שני מקבלי משכורת נוספים קיבלו 11 אלף שקלים בחודש ושני אנשי הקבלה במוזיאון קיבלו בחשבון משותף 10,000 שקלים בחודש. סך כל המשכורות לשנה הגיע ל-750,000 שקלים.
בעת עריכת תוכנית ההבראה התגלה כי בשל מצוקת מקום מוציא המוזיאון סכום של כ-60 אלף שקלים בשנה על שכירות מקום לאחסון ציורים שלא נתלו במוזיאון. בשל אותה מצוקת מקום התגלה כי לא ניתן לערוך במקום יותר מתערוכה אחת ועל כן כאשר מוצגת במקום תערוכה אורחת יורדים ציוריו של רובין מן הקירות. בשל כך נגרמת פעמים רבות אכזבה למבקרים המגיעים לראשונה למוזיאון על-מנת לראות את ציוריו של רובין ומגלים עבודות אמנות אחרות מחד ולמבקרים הקבועים אשר מעוניינים להגיע אל המוזיאון על-מנת לראות עבודות חדשות מאידך.
|
|
חופשה ללא תשלום עד לאישור תוכנית ההבראה
|
|
|
|
|
|
|
|
משרד התרבות ועיריית תל אביב הגיעו למסקנה שרק עם תהפוכה ניהולית והגשת תוכנית הבראה, התפטרותה של הכלה והפסקת תשלום משכורתה הם ישקלו את מניעת סגירתו של המוזיאון והמשך תקצובו.
בשל כך הוחלט בהנהלת המוזיאון להפסיק את תשלום המשכורת של כרמלה רובין. ב-19 בספטמבר 2011 שלחה רובין מכתב לעידית עמיחי ממחלקת המוזיאונים במשרד התרבות והודיעה על כך שהמוזיאון מפסיק לשלם את משכורתה:
"בהמשך לשיחתנו ובהתאם לתוכנית ההבראה למוזיאון בית ראובן. הריני לאשר כי החל מיום 1.9.2011 אפסיק לקבל שכר מהמוזיאון במסגרת תפקידי כאוצרת. בכוונתי להמשיך במשרתי ללא שכר, ובשלב זה הפסקת שכרי תחשב לחופשה ללא תשלום. עם אישור התוכנית על-ידי משרד התרבות ועיריית תל אביב והבטחת תמיכה שתמנע את סגירת המוזיאון, תהיה פרישתי סופית ואצא לגמלאות", כתבה.
צעד זה נעשה כשלב הראשון של ההבראה במבנה הארגוני של הנהלת מוזיאון רובין. במסגרת שלב זה, הכולל הפרדה של תפקיד המנהל הכללי ואוצר המוזיאון ימונה מנכ"ל למוזיאון והוא יהיה ממונה לגיוס המשאבים, התרומות, התקצוב וניהול המוזיאון. אוצר המוזיאון יהיה ממונה על הצד האמנותי ועל התכנים שיוצגו בתערוכות.
כעת, אמור המוזיאון לאתר מנכ"ל חדש ולכשזה יאותר - תתחיל חשיבה מחודשת על שינויים שיידרשו, אם בכלל, במצבת העובדים.
מלבד הצמצום במשכורת לאוצרת המוזיאון הקטינה הנהלת המוזיאון את הוצאות השמירה לאחר ששופר המיגון במוזיאון בתקציב שהתקבל במיוחד לשם כך מעיריית תל אביב.
|
|
|
|
ראובן רובין - מכחולו של משורר
|
|
|
|
|
תמצית מאזני בית ראובן בחמש השנים האחרונות
|
|
|
|
איציק וולף / Itzik Wolf
עיתונאי. כתב כלכלי. דוא"ל itzik@News1.co.il. רשימות
| תאריך: |
18/11/2011
|
|
|
עודכן: |
18/11/2011
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
אלא שבגלל חוסר תשומת לב לתיקון בחוק לא התבקשה ולא הוזמנה 'הערכת מסוכנות' לקצב בטרם ייגזר דינו בערכאת הערעור 
הציבור הישראלי עייף ממלחמות פנימיות 
