"אפשר היה למנוע את הטבח בצרפת"

"שלושה שבועות בלבד לפני שמוחמד מראח רצח את הילדים בבית הספר 'אוצר התורה' בטולוז, הוא השתתף ב'סמינר התחזקות' איסלאמי בבוסניה. את הסמינר ערכה תנועה מוסלמית קיצונית בשם 'הזמנה לגן עדן'" - כך חושף ג'וואד גליישביץ', מומחה למלחמה בטרור בבוסניה, בראיון בלעדי ל'מקור ראשון'.

בכירים במודיעין של משטרת בוסניה הסרבית מאשרים את דבריו של גליישביץ', וחושפים מידע נוסף. "במהלך אותו סמינר, שנערך בעיר זאבידוביצ'י, הוצג מראח לפני המשתתפים כמי שמוטלת עליו 'שליחות חשובה'. פחות מחודש אחרי שהוטלה עליו אותה שליחות", אומרים אותם בכירים, "מימש מראח את ה'הזמנה לגן עדן', ורצח שלושה חיילים צרפתים. לאחר מכן הוא יצא לכיוון בית הספר היהודי בטולוז". שם, במרחץ דמים, רצח את הילדה מרים מונסונגו בת השמונה ואת בני משפחת סנדלר - האב יונתן ובניו אריה בן השש וגבריאל בן השלוש.

גורמי מודיעין במשטרה הסרבית בבוסניה מדגישים: "הדיווח על 'המשימה החשובה' שהוטלה על מראח היה מונח בזמן אמת על שולחנן של הרשויות בבוסניה, וחשוף לעיניהן. את הדוח חיבר שוטר מקומי, מושתל של המודיעין הבוסני שהשתתף באותו מפגש. אולם לא זו בלבד שהמידע לא הועבר על-ידי הממשלה בסרייבו לרשויות המתאימות במדינות האיחוד האירופי ובנאט"ו", הם אומרים, "אותו סוכן אף נחשף בחודש האחרון על-ידי הדלפה מכוונת לעיתונות המוסלמית המקומית, וכעת חייו בסכנה".

כאן אולי המקום להסביר שוב את המציאות המורכבת בבוסניה שבה דרות בכפיפה אחת שלוש קהילות - סרבית, קרואטית ומוסלמית. לאחר המלחמה שהתרחשה בראשית שנות ה-90, חולקה בוסניה לשתי ישויות: הרפובליקה הסרבית, שרוב תושביה נוצרים, והפדרציה המוסלמית-קרואטית. לכל ישות יש ממשלה ומשטרה משלה; הצבא והמודיעין, לעומת זאת, משותפים וכפופים לממשלה המשותפת בסרייבו.

המודל הזה, שנכפה על תושבי בוסניה על-ידי המערב, אינו עובד באמת. יש חשדנות הדדית, עוינות וחוסר אמון תמידיים בין הצדדים. הללו באים לידי ביטוי בפעילות חשאית עוינת ובסיכול הדדי על-ידי גופי מודיעין בלתי רשמיים שהוקמו בכל צד.

זה גם מה שקרה עם הרוצח מוחמד מראח. "לכאורה, הממשלה המוסלמית בסרייבו משתפת פעולה עם המערב", אומרים גורמי המודיעין הסרבים. "אבל רק לכאורה. בפועל, בוסניה היא חממה של תנועות מוסלמיות קיצוניות מסוגה של 'הזמנה לגן עדן', שנהנות מחופש פעולה בשטחה של הפדרציה המוסלמית בבוסניה.

בכיר במערך המודיעין הסרבי המשטרתי אומר שעיקר הבעיה הוא ש"מדובר בקיצוניות איסלאמית ממוסדת. המודיעין הסרבי יכול לפעול ולנסות לסכל בשטחו, בתחום הרפובליקה הסרבית; אך כשמדובר בגורם כמו מוחמד מראח, או כל גורם קיצוני אחר, על-פי חוק עלינו להעביר את המידע לידי משרד התובע הכללי בסרייבו. אלא שזה נשלט על-ידי הממשלה המוסלמית, ושם בדרך כלל הדברים מתמסמסים, כי בשורה התחתונה יש תמיכה שקטה של הרשויות המוסלמיות בסרייבו בארגונים סלפיים קיצוניים.

"כך נוצר מצב בלתי מתקבל על הדעת", הוא אומר, "שבשעה שבגרמניה הרשויות נמצאות במאבק מתמשך נגד תנועת 'הזמנה לגן עדן', שנמצאת תחת עיניהם הפקוחות של גופי הביון הגרמניים, בבוסניה מוזמנים חברי התנועה לפגישה רשמית עם המופתי הגדול של סרייבו, מוסטפה צ'אריץ, וזה אינו חושש לרגע להצטלם איתם למזכרת".

בבוסניה, שם יש לתנועה סניפים במובלעות מוסלמיות מרוחקות, נהנית התנועה מחופש פעולה, ועורכת סמינרים לאזרחים אירופים שהתאסלמו. "מדובר בעיקר בתושבי מדינות האיחוד האירופי", אומרים גורמי מודיעין סרביים, "שעורכים מסע מכונן לבוסניה, שם הם נחשפים ל'חיים איסלאמיים אמיתיים', עוברים תהליך הקצנה, ויכולים להפוך לקאדר של מה שמכונה 'אל-קאעידה הלבנה' - אנשים בעלי חזות אירופית ודרכון של האיחוד האירופי, שיכולים לנוע בקלות ובחופשיות ברחבי אירופה ובעולם בכלל".

במלחמת הטרור, הגל הראשון של המפגעים הגיע מארצות כמו סעודיה; הגל השני הוא אנשים מסוגו של מראח - מהגרים ממדינות מוסלמיות, שהתאזרחו באירופה; והגל השלישי הוא אזרחי המערב שהתאסלמו ועברו תהליך הקצנה נגד התרבות שממנה באו.