הורים רבים מוצאים עצמם מתוסכלים מכך שילדם לא מקשיב להם, מאבד עניין מהר מאוד, נוטה להתפרצויות זעם שמגיעות לאלימות ועוד. התנהגויות אלו מאפיינות ילדים (וגם מבוגרים) הסובלים מקשיי קשב, ריכוז והיפראקטיביות. כשילד סובל מהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), הוא לא רק מתמודד עם קשיי ההפרעה כמו קושי להתרכז בלימודים, קשיי ארגון, וקשיים בשליטה עצמית. הוא גם נאלץ להתמודד עם תגובות הסביבה כלפיו - הסביבה הבוגרת (מורים, הורים) כועסת עליו, והסביבה החברתית דוחה אותו. ילד כזה לעיתים קרובות חש מושפל, מתוסכל, דחוי, אבוד וטיפש. מנגד, הורים לילד עם ADHD חשים חסרי אונים, מוצפים ומותשים נוכח ההתמודדויות האינסופיות עם ילדם, ועם המערכות החינוכיות והטיפוליות.
