בראשית השנה פרסמה לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל נייר עמדה המאפשר לרופאים, על-פי שיקול דעתם, לרשום למעוניינים בכך טיפול תרופתי שיש ביכולתו לשפר את תפקודם הקוגניטיבי (יכולות קשב וזיכרון לדוגמה) - גם בהיעדר התוויה רפואית ברורה. הפרסום עורר בשעתו שיח ציבורי סוער.
כעת עובר השיח למגרש המקצועי ויהיה המוקד של יום העיון שייערך ב-23 בנובמבר בבית-החולים תל-השומר. הנושא של יום העיון הינו העצמה קוגניטיבית והוא נערך בחסות מרפאת פוקוס - המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, בניהולו של ד"ר טמיר אפשטיין, ומרפאת זיכרון הפועלות במרכז הרפואי שיבא.
ביום העיון, המיועד לאנשי מקצוע אך גם לקהל הרחב, ידונו חלק מהשאלות הרלוונטיות אותם שואלים עצמם אנשי המקצוע בתחום ואלו המתלבטים בשאלות אלו כצרכנים של שירותי בריאות ורפואה.
הנושא מעלה שאלות רבות מתחומים שונים. למשל שאלות אתיות - למה חשופים מבוגרים הנוטלים טיפול תרופתי ללא צורך רפואי ברור? מה המשמעויות החברתיות הרחבות של התערבויות מעין אלו והאם הן מקנות יתרון לקבוצה במעמד כלכלי גבוה יותר? או אולי דווקא ההיפך - האם ייתכן שטיפול תרופתי מסייע לצמצום פערים ומיצוי יכולות?
שאלות אחרות עולות מתחום הפרקטיקה הרפואית - היכן הגבול (אם הוא בכלל קיים) בין אנשים עם הפרעת קשב או פגיעה בזיכרון לבין כאלו שיכולותיהם בתחום הזה נמצאות בחלק התחתון של הנורמה? האם התאמות במבחנים (פסיכומטרי) מסייעות רק למי שיש לו הפרעת קשב? האם טיפולים (תרופתיים ולא תרופתיים) בכלל יעילים עבור אנשים שאינם מסווגים ככאלו עם הפרעה כלשהי?
שאלות אלו ואחרות יהיו במוקד הדיון בו יבחנו היבטים אתיים של הנושא, משמעותן של התערבויות טיפוליות שונות בהקשר של העצמה קוגניטיבית ויוצג מידע מדעי עדכני ממחקרים שנעשים בתחום העצמה קוגניטיבית בישראל ובעולם.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
