האגודה ליחסי עבודה: לקבוע חובת גישור בסכסוכי עבודה בשירות הציבורי.
האגודה מציעה לקבוע 'כללי משחק' חדשים בסכסוכי עבודה בסקטור הציבורי, שיעוגנו בהסכם קיבוצי - להקים מכניזם מעין שיפוטי לתיווך בין הצדדים לסכסוך, להימנע מצעדים חד-צדדיים ולהגיע להסכמה על הפעלת מינימום של שירותים חיוניים.
האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה מציעה לממשלה, להסתדרות ולמעסיקים להגיע להסכמה על "כללי משחק" חדשים בכל הנוגע ליישוב סכסוכי עבודה בשירות הציבורי. האגודה מציעה, בין השאר, לעגן בהסכם קיבוצי, או בחקיקה, חובת גישור בסכסוכי עבודה בסקטור הציבורי, כאשר בתקופת הגישור ימנעו הצדדים מנקיטת פעולות חד-צדדיות.
ההצעה כלולה בנייר עמדה מיוחד שגיבש צוות של האגודה ואשר יוצג ביום עיון של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) על הגבלת זכות השביתה שיתקיים השבוע, ביום ד', ה-24.3.2003. ביום העיון תידון, בין השאר, הצעת החוק הממשלתית להגבלת זכות השביתה המגובשת בימים אלה ע"י ועדת השרים לחקיקה וכן הצעות חוק שונות באותו נושא המונחות כיום על שולחן הכנסת.
נייר העמדה של האגודה, שגובש על-ידי צוות בראשותו של חיים קמיניץ, מומחה ליחסי עבודה, קובעת, כי בעת הכרזת סכסוך בשירותים הציבוריים יופעל לאלתר מנגנון גישור מנדטורי (חובה). בסכסוכי עבודה בשירותים שאינם חיוניים יבוצע תהליך התיווך, או הגישור, על-ידי שופט עליון בדימוס, או שופט מבית הדין הארצי לעבודה בדימוס.
בסכסוכי עבודה בשירותים חיוניים ייבחר מגשר, או צוות מגשרים, מתוך רשימה מוסכמת של מגשרים, שתקבע על-ידי שלושת הצדדים למערכת יחסי העבודה. כן מציעה האגודה שהצדדים למערכת יחסי העבודה ינהלו מו"מ על-מנת לקבוע רף מינימלי של שירותים חיוניים שיופעלו בעת שביתה על-מנת שלא לשתק את המשק. הכוונה לשירותים כגון: ביטחון ואבטחה, בריאות, מד"א ושירותי הצלה, טיפול בחומ"ס, אספקת חשמל, מים, גז ודלק, תחבורה יבשתית, ימית ואווירית, מכס, מתקני בזק ותשתית.
האגודה אף קוראת לעגן בהסכם קיבוצי את מודל ועדת החריגים ההסתדרותית כדי לאפשר קיום שירותים חיוניים מינימליים בזמן שביתות. ועדת חריגים כזו צריכה להיות, לדעת האגודה ליחסי עבודה, גוף נייטרלי ומקצועי הכולל נציגות פריטטית של הממשלה, המעסיקים וההסתדרות והיא תידרש להכריע בזמן שביתות אילו סוגים של שירותים ציבוריים חיוניים יש להפעיל ובאיזה היקף, מבלי לפגוע בזכות השביתה.
יו"ר האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, ד"ר עוזר כרמי, וחבר הנהלת האגודה, חיים קמיניץ, מסרו, כי מדובר בהצעה חדשנית, אשר נועדה לאפשר לצדדים לסכסוכי עבודה בסקטור הציבורי למצות את תקופת הצינון, מאז ההכרזה על סכסוך עבודה, לשם יישוב הסכסוך.
להערכתם, הצעת האגודה היא חלופה ריאלית להצעת החוק הממשלתית והיא תסייע במזעור נזקי שביתות בשירותים חיוניים מבלי לפגוע בזכות השביתה, שהיא חירות המוכרת במשפט הישראלי והבינ"ל. אמצעים אלה אמנם יחייבו את הצדדים למערכת יחסי העבודה בישראל להגמיש את עמדותיהם, אך הם יאפשר להם למצות את הדרכים ליישוב הסכסוך שלא באמצעות שביתה ושימוש בה רק כמוצא אחרון. הם ציינו, כי הממשלה תצטרך להסכין לשימוש בכלי הגישור ואילו ההסתדרות תאלץ להסכים להארכת תקופת הצינון ולהגבלות שונות על זכות השביתה.
לדבריהם, הצעתם עולה ביתרונותיה על הצעת החוק הממשלתית אשר תביא, בלי ספק, להחרפת יחסי העבודה במשק. ד"ר עוזר כרמי וחיים קמיניץ הדגישו, כי ללא הסכמה על מנגנוני גישור ותיווך אלה עלולים חברי הכנסת ליזום הצעות-חוק קיצוניות יותר, כגון הגבלות חמורות על זכות השביתה ובוררות חובה בסכסוכי עבודה בסקטור הציבורי. האגודה מתנגדת לבוררות חובה וטוענת כי פתרון זה איננו טוב, איננו יעיל ועלול להקצין עמדות, מה גם שהוא איננו מתיישב עם המסורת של משא-ומתן חופשי בישראל.
כן מתנגדת האגודה להצעת החוק לעריכת הצבעה בקרב העובדים לפני שביתה. לטענתה, הצעה זו אינה מעשית, אינה נכונה ואיננה יעילה והיא לא תשיג את מטרתה לצמצם את נזקי השביתות, אלא תביא לריקון המו"מ הקיבוצי מתוכנו ולפגוע בכל מערכת יחסי העבודה הקיבוציים.
כרמי וקמיניץ הדגישו, כי ההצעה מדברת על הקמת מנגנונים חדשניים ליישוב סכסוכים וזאת לאור אי-הצלחת הכלים הקיימים לפתרון סכסוכים ויישובם, לאור החרפת היחסים בין הממשלה וההסתדרות ולאור התמשכות השביתה האחרונה בסקטור הציבורי, לרבות העיצומים שנמשכו שלושה חודשים.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
