נימפות סתיו

ICH WEISS NICHT, WAS SOLL ES BEDEUTEN
DAS ICH SO TRAURIG BIN
EIN MARCHEN AUS ALTEN ZEITEN
DAS KOMMT MIR NICHT AUS DEM SINN

היינריך היינה DIE LORELEI


אחת אחת הן חוזרות
בחסות לילות הסתיו
אהבותַי הראשונות
משדות השיכחה

אחת אחת נחבאות
אל כֵּליהן כלֵי-שדיים
כלֵי-בטָנִים כלֵי-פּוֹת
מִתרגלות לעכשיו

אחת אחת מציצות
אהבותי הראשונות
מבעד חור מנעול הזמן
בודקות עד כמה הוא (אני) קיים

אחת אחת הן רואות
שאין אהבות מתות
משירוֹת את כסותן
על פנַי

אחת אחת... בְּכֵלַי
אני מנחש שזו אַתְּ
לורליי שלי או את או את
רוצות שאגמור בשיר

אחת אחת הן קוראות
לי בוא-אלַי בוא-אלַי
אחת אחת הן חורצות
את גורל זיכרונותַי –