שפת הפרחים ולא שפת הרובים

ערב השנה החדשה, כשאנו נושאים את התפילה "שִׁים סֻכַּת שָׁלוֹם" ומדגישים את המשאלה בהוראת ציווי "שִׁים" כלפי בורא עולם - "שִׁים שָׁלוֹם עָלֵינוֹ וְעַל כָּל יִשְׁרָאֵל" והייתי מצטרף לנוסח של ילדי שמעון פרס ז"ל - '"שִׁים שָׁלוֹם עָלֵינוּ.... וְעַל כָּל עַמֵּי הָעוֹלָם", אנחנו עדים להתעצמות שיח אלים ברחובות שני העמים, המצביע על קרע מהול באיבה קשה.

אסור לנו לתת למבקשים להנציח את שפת האימה, שפת הרובה להשתלט על חיי שני העמים המחלקים את הארץ הזו, אסור לנו לאפשר שעל השיח בין שני העמים תשתלט שפת העופרת והירי, שפת האש וההרג.

אֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר בִּשְׁפַת הַפְּרָחִים

וְלֹא לְדַבֵּר בִּשְׁפַת רוֹבִים

צוֹרַחַת מִתְּהוֹמֵי-יְרִיּוֹת לְחָנִים-שׁוֹרְפִים

פּוֹרֶטֶת עַל עַרְפִלֵּי אַנְקוֹת צְלִילִים תּוֹעִים

מְדַדָּה עַל שָׁדוֹת שֶׁכְּבָר לֹא יִרְאוּ פְּרָחִים

שֶׁכְּבָר לֹא יָשִׁירוּ נְעוּרִים .

אֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר בִּשְׁפַת הַצִּפֳּרִים

וְלֹא לְדַבֵּר רַק בִּשְׁפַת הָרוֹבִים

הַמְּנִיסָה בְּבֶהָלָה צִפֳּרִים אַחֲרוֹנוֹת

לְאָבְדָנָן הַנֶּחֱרָץ בְּשָׁדוֹת

שֶׁכְּבָר לֹא יִרְאוּ פְּרָחִים

שֶׁכְּבָר לֹא יָשִׁירוּ נְעוּרִים.