שיר שלום לארץ

כְּבָר הַיּוֹם כָּאן נָסוֹג לְאָחוֹר,
עַל הָאָרֶץ נוֹטֶה כְּבָר הָעֶרֶב .
יִרְחֲפוּ עַצְמוֹתֵינוּ מִקּוֹר
אִם עַד בֹּקֶר תַּכֶּה עוֹד הַחֶרֶב.

בִּשְׁתִיקַת הַקּוֹלוֹת שֶׁל הַלֵּיל
עוֹד הָאָרֶץ תִּרְגַּשׁ, לֹא תָּנוּחַ .
גַּם הַגֶּשֶׁם יָשׁוּב יִתְפַּלֵּל,
שֶׁיָּבוֹא הַשָּׁלוֹם, שֶׁיָּגִיחַ.

בַּל תֻּצַּת עוֹד הָאֵשׁ בַּתּוֹתָח,
מִלְחָמָה הִיא אֵיבַת-אוֹהֲבֵינוּ .
הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ מִמַּעַל כּוֹכָב,
עוֹד יָאִיר לַהֲמוֹן-נִלְהָבֵינוּ .

לַשָּׁלוֹם נִתְאַוֶּה מְלֹא-הַכַּד,
אֵין שֵׁנָה שֶׁאוֹתָנוּ תַּרְגִּיעַ .
עוֹד מְעַט וְהַלַּיְלָה נִכְחָד,
כִּי כְּבָר שַׁחַר עוֹלֶה וּמַפְצִיעַ .

בַּיָּמִים הַבָּאִים בְּוַדַּאי,
בְּיָמִים גַּם שֶׁל קַיִץ וָחֹרֶף,
עוֹד נָשִׁיר לַשָּׁלוֹם עַד-בְּלִי-דַּי,
עַד יֶחְדַּל לְהַפְנוֹת לָנוּ עֹרֶף .