בסוכה שלנו...
עברו הימים הנוראים,
ראש השנה ויום כיפור...
רוקֲנו שק של חטאים,
חתמנו... ונגמר סיפור.
יתד תקענו לסוכה,
... לא זאת, עם העלים.
לחטוא וודאי לנו ברכה,
שק ריק - אז ממלאים.
ובסוכה שלנו הזוג נותר בדַד...
הם מחפשים תנוחה נוחה ל"כּבִיקִי" מהצד.
שכחנו כבר מהשחיתות,
ממלחמות אחים...
שנה התחילה עם תמימות
ואנו חוגגים.
איש לא קונה יותר איים,
יושר פורץ עם סתיו.
עתה וודאי כולם שבעים,
לא מתים סתם מרעב...
ובסוכה שלנו העסק מתחמם...
בגדים זרוקים בכל פינה ולא משעמם.
פיטרו עובדים מעבודה,
הקפיצו את המס...
זה שהבטיח - התאדה,
כי על החֲם נתפס.
סל התרופות עבר קיצוץ,
לזה שבלי פרוטה...
אז אל תהיה כל-כך לחוץ,
כולם מתים בסוף - עובדה.
כן בסוכה שלנו הזוג אף פעם לא נח,
הוא כה עסוק בפרו ורבו, בין מציצים בסכך.
רופא הגדיל את החזה,
אך כשנשארו בשניים,
ניצל ההזדמנות נבזה...
נכנס בין הרגליים.
ובצבא ניתנה פקודה,
ממפקד אמיץ, אמין...
האם גם הפעם הפקידה,
תהיה שפחת המין?
גם בסוכה שלנו הזוג נורא עסוק...
הוא לא עושה חשבון לאיש, ממש מקרה דפוק.
דם שוב נשפך במועדון,
האלימות מכה גנים,
עוד מקורב אל השלטון,
נשפט על מעשים המגונים.
שוטרים מצאו איזה אדם,
זרוק כך ברחוב...
בתוך שלולית האיש נרדם,
אולי חלם חלום רטוב?
ובסוכה שלנו הזוג ממש להוט...
קולות משמיע, מתנשף, שכח ממציאות.
ולא רחוק משם בכביש,
עוד מישהו נדרס...
ישראלי נותר אדיש,
אם הוא לא נאנס.
מחיר הדלק שוב עלה,
חיסול רודף פיגוע...
פקיד מושחת בממשלה,
סקופ סידר לסוף שבוע.
סוכה שלנו שוב הומה... אך זוג מזמן גמר,
ממשל שם מֱשֳגֶל אומה... תורכם יבוא מחר!
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
