נִפָּגֵשׁ. אַחֲרֵי הַחַיִּים אֲחַכֶּה. לֹא רָחוֹק.
כְּתָמִיד אֶת מִצְחִי הֶחָרוּשׁ הַמִּגְבַּעַת תַּסְתִּיר.
"שׁוּב הִגַּעְתָּ רִאשׁוֹן..." בְּאָזְנִי תִּלְחֲשִׁי בְּבַת-שְׂחוֹק.
"מִשְׁקָפַיִךְ שְׁחֹרִים וְעָבִים". כָּךְ אֲנִי אָז אַפְטִיר.
שׁוּב מַהֵר יְנַתְּרוּ הָרְגָעִים מִמָּחוֹג לְמָחוֹג.
שׁוּב אָסוּר לְבַטֵּא אֶת הַשֵּׁם. זִכְרִי אֶת הַחֹק.
אַף הַמָּוֶת שְׁבוּעוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ יְסָרֵב לְהַתִּיר.
שׁוּב אֶסְפֹּד לְשָׁנִים שֶׁאָבְדוּ, עַז כְּכֶלֶב מָּרִיר:
אַלְלַי, אַלְלַי, אַלְלַי... לוּ הָיִית בִּנְעוּרַי.
שׁוּב נַחְלֹץ מִשְׁקָפַיִם, נִזְכֹּר הַמַּגָּע הָרִאשׁוֹן -
נִתְכַּסֶּה בְּסָדִין מְיֻזָּע שֶׁהִצְהִיב כְּתַכְרִיךְ.
אַלְלַי, אַלְלַי, אַלְלַי... שׁוּב נוֹקְפִים רְגָעַי.
לֹא אֵלֵךְ. לֹא אַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם. אַל תֵּלְכִי לִי לִישֹׁן.
הֵן בָּתֵּינוּ נָפְלוּ. אַחֲרֵי הַחַיִּים. כָּךְ צָרִיךְ.