אני יודעת על גיבורים ישנים,
שנתנו לאדם את כבודו,
ההיסטוריה אינה מלאה בהם.
אך על אלה המעטים, טוב היה יום השישי, כי נבראו בו.
אני יודעת על גיבורים חדשים הממלאים את הארץ,
יושבים בתוך ענן של אש, ושל דם, ושל שכול ופראים מקיפים הבית, באין תומך! ואין בהם חתת, רק שור בצור.
צאו מביתכם זועקים הקולות הרחוקים אנחנו יראים מפראי האדם,
הבו להם אדמה ונתח, עוד לעט להשביע רעבון ואולי נינצל!
הבו להם שדות וכרמים, הבו להם בתים, כי שלכם שלהם הוא, ושלנו לנו.
תנו וצאו, צאו ותנו, והצעקות כיתושו של טיטוס-
הלנצח תשתכרון שלום?
ראיתי סובאים סובאנים, קרבם שכר כממזגה:
לעולם אינם מתפכחים.
ראיתי סובאי שלום, וידעתי כי גם המה לא יתפכחו
ואפילו לא ידעו כי שרויים היו בינות לגבורים.
