התחזית לשנת 2065: רבע מאוכלוסיית המדינה תהיה חרדית

אחד הנושאים המרכזיים הנידונים בדוח הוא שוק התעסוקה. שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים נמצא במגמת עלייה, אך עדיין נמוך משמעותית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הדוח מצביע על הצורך בהמשך קידום מדיניות ממשלתית לעידוד תעסוקת חרדים, תוך התמקדות בהכשרה מקצועית והתאמת מקומות עבודה לצורכי המגזר.

בשנתיים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים, מ-51% ל-55%. אצל נשים חרדיות, שיעור התעסוקה כמעט משתווה לזה של נשים יהודיות חילוניות, בהפרש של 2 נקודות האחוז בלבד. למרות זאת, פערי השכר בין גברים חרדים לאלו שאינם חרדים גדלים, ושכרם של הגברים החרדים עומד כיום על כ-50% משכרם של גברים שאינם חרדים.

תחום החינוך הוא נדבך נוסף שבו החברה החרדית מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים. הדוח מצביע על שיעורי נשירה גבוהים במערכת החינוך החרדית, ובפרט בקרב בנים. כמו-כן, קיימים פערים משמעותיים בין הישגי התלמידים החרדים לאלה של תלמידים מהאוכלוסייה הכללית. הדוח קורא להשקעה מוגברת בחינוך החרדי, בדגש על פיתוח תוכניות לימודים רלוונטיות והכשרת מורים איכותיים.

מספר הילדים החרדים במערכת החינוך גדל באופן משמעותי, ומהווים כיום כ-20% מכלל התלמידים במערכת. כמו-כן, נרשם גידול בשיעור התלמידים החרדים הלומדים בחינוך הממלכתי-חרדי, מכ-1% ב-2014 לכ-5% ב-2023. שיעור הזכאים לבגרות בקרב בנים חרדים עומד על 4.7%, ובקרב בנות חרדיות על 25%.

באשר להשכלה הגבוהה, רק 4% מהגברים החרדים בני 49-25 מחזיקים בתואר אקדמי, בעוד שבקרב הנשים החרדיות הנתון עומד על 13%. שיעור האקדמאים בקרב חסידי חב"ד הוא הגבוה ביותר: 9% אצל הגברים ו-32% אצל הנשים. לעומת זאת, בקרב יתר החסידים הנתונים נמוכים במיוחד.

משבר הדיור הוא נושא בוער נוסף שמעסיק את החברה החרדית. הדוח מצביע על מחסור חמור בדירות במחירים סבירים, במיוחד בערים בעלות ריכוז חרדי גבוה. המחסור בדיור גורם לעליית מחירים ולצפיפות, ומקשה על זוגות צעירים ומשפחות לרכוש או לשכור דירה. הדוח קורא לממשלה לפעול בנחישות להגדלת היצע הדיור בערים החרדיות, תוך התחשבות בצורכי המגזר הייחודיים.

שיעור הבעלות על דירות בקרב חרדים ירד קלות בשנים האחרונות מכ-69% ב-2014 לכ-68% ב-2021. ירידה נרשמה גם בשיעור נוטלי המשכנתאות, מכ-45% לכ-40%. למרות שהביקוש לדירות במרכז ירד, הביקוש בפריפריה (דרום, צפון וחיפה) עלה באופן משמעותי, במיוחד בשל מחירי הדירות הנמוכים יותר באזורים אלה.

תחום הרווחה הוא נושא נוסף שבו החברה החרדית ניצבת בפני אתגרים לא מבוטלים. שיעור העוני בקרב משפחות חרדיות גבוה משמעותית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. ההכנסה מקצבאות ומתמיכות ממשלתיות של משק בית חרדי גדלה בשיעור הנמוך ביותר מכלל האוכלוסייה, בעוד ההכנסה מעבודה גדלה בשיעור הגבוה ביותר. עלייה של 24% נרשמה בהכנסה מעבודה של משקי בית חרדיים בשנים 2014 ל-2021. מחברי הדוח מצביעים על צורך במדיניות ממשלתית אפקטיבית לצמצום הפערים. הדוח קורא להרחבת מענים בתחום התעסוקה, הדיור והחינוך, וכן לחיזוק רשת הביטחון הסוציאלי.

שיעור משקי הבית החרדיים המחוברים לאינטרנט עלה מ-39% ב-2014 ל-69% ב-2022. גם שיעור החרדים המחזיקים טלפון חכם הכפיל את עצמו, ומספרם עלה מ-18% ב-2014 ל-36% ב-2022. השימוש בווטסאפ בקרב החרדים גדל מ-29% ב-2020 ל-37% ב-2022.

לצד האתגרים, הדוח מצביע גם על הזדמנויות העומדות בפני החברה החרדית. הדוח מציין את הפוטנציאל הגלום בהון האנושי של המגזר החרדי, ואת התרומה המשמעותית שיכולה החברה החרדית לתרום לכלכלה ולחברה הישראלית. הדוח קורא לממשלה ולגורמים נוספים בחברה הישראלית להשקיע בחברה החרדית, ולסייע לה לממש את הפוטנציאל הגלום בה.

אלי פלאי, יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, גאה בפרסום הדוח ומדגיש את חשיבותו ככלי מדיניות משמעותי להמשך פיתוח החברה החרדית ושילובה בצורה שוויונית בחברה הישראלית. לדבריו, הדוח משקף את המסירות והמאמצים של צוות המכון ואת התמיכה החשובה של קרן וואהל. המשנה ליו"ר, הד"ר שי שטרן, הדגיש את החשיבות של נתונים מדויקים וניתוח סוציולוגי מעמיק בקביעת מדיניות יעילה עבור החברה החרדית. לדבריו, הדוח, המאגד נתונים סטטיסטיים רחבים, מהווה כלי חשוב עבור מקבלי ההחלטות והחוקרים המעוניינים להכיר את החברה החרדית לעומק.

הדוח קורא לממשלה ולגורמים נוספים בחברה הישראלית לפעול בנחישות לקידום החברה החרדית, תוך התמקדות בהשקעה בחינוך, בתעסוקה, בדיור וברווחה.