תריסר בשנים נמשכה הוד מלכות,
אַת רק בחסד, והוא כן, בִּזכות.
הוא, כפי שגיונו, בלי מרגוע, עבד,
ואת, רק היִית לכולנו מטרד.

לא היה מפניכם, ליל ויום, שום מנוס,
תמיד נכונים להשמיץ ולבחוש
דבקוּת זו לזה, - לא הלב מחממת,
במצפון לא נקי, משפחה זו מולחמת.

סובבתם בכחש, שׁוֹלָל ומִרמה
בכל סחי התפלשתם, ככלי לחימה.
חתרתם לתוהו כזוג משוטים
אשר מנווטים את ספינת השוטים.

ז'בוטינסקי, מנהיג, וסמלה של תנועה
הפכתם לציר שתנועה בו צְרוּעָה.
באין דרך, נתיב, לא שילוט של היעד
רק פיוח סביבה, וזיהום מֵי הָרָהָט.

לא פעם נקראתם לתת את הדין
על עוולות, על שחיתות, על מִנְהָל לא תקין,
על ניצול עֲדֵי תום של כל זכות נתונה
על ניהול המדינה כמו מכולת קטנה.

עד כה התחמקתם מפני הָרְשָׁעוֹת
והנה שוב נידונות פרשיות נתעבות.
הלוואי תחתמו כבר עסקה של טיעון
שיציע פרקליט שימושי, בלי מצפון.

ביבי האיש, המכור לפוזיציה
גרר את בִּיבָּיו אֵלֵי אופוזיציה,
ומשם הוא טוֹוֶה כמו גנב מבגדד
מַאֲרַג שֶׁמּוּכָּר כ "משל הָאָטָד"1:

כך איים האטד, על בכירים בעצים
וכך נתניהו, עצמו הֶעֱצִים:
מנשף כדרקון החורך בנושפו
את כל מה שנמצא ונושם מסביבו.

בחרה בו רִבְעַת (25%) אזרחים נלהבים,
כשיעור חרדים, כשיעור ערבים,
וכדי את דרכו להיטיב ולסלול
הוא הפיח שנאת נתיניו, כל-בכל.

עוד סֶבֶב בחירות על כולנו הביא
לנבא עוד כשלון - לא צריך כלל נביא,
האיש שלו שֵׁם של אלוף-אינטואיציה
הוביל תנועתו, אל ספסל אופוזיציה...

מתכחש ומחריב גם את מה שֶׁבָּנָה
אם לא לו - לא תהיה פה לאיש מדינה.
את כל שנבנה כאן מולדת להיות,
יגרור כאשה נקמנית לִתְהוֹמוֹת.

ממשלה כבר הוקמה, יש נוטלים לו, להגה,
והכל מתנהל בלי קינים ובלי הגה.
ובלפור נטוש, אין הדים וּצְלָלִים
שֹׁמֵם ובו אין מתהלכים שועלים.