גורל

בוהה לתוך שממה.
מנסה לתפוס את ההווה.

היא חיה בתוך קופסא.
דוחפת לפרוץ את הקיר.
מנסה ונכשלת.

ליבה פועם חזק.
מהר.
מהר.

הצורך לחיות-
לנשום עם אהבה.

שנייה ארוכה, האוויר מתחיל להתפוגג.

רגשותיה נטמנו עמוק באדמה.
כמו קבר עתיק.

בתוך תהום נצחי,
עומד גורלה.
שיסביר על העבר
ויקבע את עתידה.