הבן שהפר הבטחה לאמא

השיר מוקדש לנטאלי לוין, אותה הכרתי בכיתת אולפן לעולים חדשים אקדמאיים, שעלתה לישראל עם בנה יורי שהיה ילד בן ארבע. נטאלי המורה למתמטיקה השתלבה יפה בעבודה חינוכית ומצאה סיפוק רב במקום עבודתה בבית ספר תיכון. ימים קשים עוברים עליה, מיום שבנה מצא את מותו לפני מספר שנים בתאונת אימונים בעת שירות מילואים.

שַלְוָתָהּ הַדּוֹמַעַת שֶׁל הָאֵם
גָּחֲנָה עַל הַמִּבְרָק מִקְּצִין הָעִיר
כְּשֶׁמִכָּל אוֹת וִּמִכָּּל מִלָּּה
עָלְתָה שְׁרֵפָה שֶׁסָּמְרָה מֵאֵימָה וּמִדָּם
גִּצָּיהָ פָּּסְעוּ אֶל אֹפֶק אָיוֹם
מְחַיְּכִים חִיּוּךְ יָרוּי שָׁל עֶלֶם יְפֵה תֹּאַר
שֶׁהִבְטִיחַ לָאִמוּ לַחֲזוֹר הַבַּיְתָה.

זוֹֹ פַּעַם ראשׁוֹנָה שֶׁהֵפֵר הַבְטָחָה לְאִמָּא
לאמא הַמְּמָאֶנֶת לְהַאֲמִין
שֶׁבְּנָהּ הֵֵפֵֵר אֶֶת הַבְטָחָתוֹ לַחֲזוֹר מַהֵר הַבַּיְתָּה
וּמִהֵר לָרוּץ עִם חֲבֵרָיו הַחֲדָשִׁים
חֲמוּשִים בְּעָנָן אָפֵל וּבְאֹפֶק חָרֵב
אֶל הַיּוֹם הַמַּחֲשִׁיךְ
שֶׁהִצִּית אֶת הַטַּל
וְהַשֶּׁמֶשׁ מִמֶּנּוּ הִסְתַּלְקָה.

זוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁיּוּרִי, שֶׁשִּׁנָּה את שמו ליורם
הֵפֵר הַבְטָחָה שֶׁנָּתַן לְאִמּוֹ נָטָאלִי.