זעקת החלש נשמעה
כשזה, רכן ראשו
וזעק.
ממורמר מתמיד,
עמד מול שקיעה מדהימה.
נאבק על מעט נשימות, כאשר הדמעות הציפו את גרונו-
הוא בהה בציפור,
עפה לה אל תוך הרקיע-
חופשייה,
כפי שלעולם לא יהיה.
אצבעותיו התקרבו אל הקצה,
גופו השתחרר מעט.
נשם וספג חיים.
צעד קט ועולמו נחרב-
הוא נמצא בין המצפון לבין הלא נודע
בין ההישרדות לבין הנואשות.
בשנייה שבין הריחוף לאדמה הקשה,
עצם עיניו
ונכנע.
