השקט פוסע

לדפנה היקרה

1

השֶקט פוסע לִצלילֵי ערפל

לִצלילֵי הדממה

כְּרעם

בהיר בְּיַם סגריר

בְּמעמקים

פוסע

כֶּלב ים

על שפת הנהר

הים שָקט בלי גלים

הפעם

כמו חוף מתאבד

בְּגֵאוּת המַים

2

העֶצֶב יושב על כסא

העֶצֶב על יד

שֻלחן העֶצב שותֶה

כוֹס עֶצב מאחורֵי

חלון העֶצב וילון

העֶצב מְכַסֶּה

על סורְגי העֶצב

מפית

עֶצב כֵּהָה בַּפִּנה

על שפת השִּדָּה החומה

ריח זכרונות בַּחֲלַל הפֶּה

נושם אֶת

תָּאי הָעֶצֶב של הֶעָצָב

הַחַי.

מסתתר מאחורֵי זהוּת

בדוּיה של מַפָּה

לְבָנָה.

3

לְהָפֵר את השֶקט

של המילים

להָפר את השֶקט

של הגלים

אפילו הדוב

רוצה לרקוד כמו

קִפוד

בְּיַער המילים

נודד מקיר אל קיר

כמו מַרְבָד בלי קְסָמִים

כמו חוף ים מתאבד

בְּגֵאוּת המים.

4

לְהָפֵר את השֶקט

של המִלים

להָפר את השֶקט

של הגלים בּנהר.

יונה עִם עלה של זית

בְּצֵל הזָיוֹת עץ הזית.

5

לְהָפֵר את השֶקט

של המִלים

להָפר את השֶקט

של הגלים בּנהר

בין גֶשר

המיתרים לְגשר הדממה

זכות הדִּבּוּר לדעת

זכות הדִּבּוּר לגעת

בַּיָם

לגעת בַּמים.

6

הזמַן האדום.

בין שַחַר אדום לְשַחַר

כָּתוֹם

תלתל שחור הפציע

על שפת הנהר

הזמַן הצהוב.

חמנית

זהֻבָּה

מאירה את בדידותי

בְּאוֹר הדמדומים.