עולמי אתנחתה במנגינה האלוהית |
מצר מאד, שהתפתיתי להעריץ את המשטר הסובייטי בברית המועצות, גם בימים שכבר היה ברור, שבוצעו בו פשעים נגד החברה האנושית |
אֲנִי הָאֲתִיאִיסְט חָשׁ, שֶׁעוֹלָמִי עֲלֵי אֲדָמוֹת הוּּא רָק אַתְנָחְתָּא קְצַרְצָרָה בְּמַנְגִּינָה אֱלוֹהִית נִצְחִית. קָשֶה לִי הַיּוֹם עִם חֶדְוָתִי קְרוּעַת הָעֵינַיִם, שֶׁהִתְמִידָה שָׁנִים רַבּוֹת לָקַחַתְּ רָק מֵהָאֹפֶל הַמַּצְחִין מְלוֹא חָפְנַיִם כָּל לַיְלָה וְהֶאֱמִינָה בִּזְבוּל הַשָּׁוְוא שֶׁבְּחֶטְאוֹ יִיחֵם אוֹתי בְּהָגוּת כּוֹזֶבֶת עַד כִֹי הָיִיתִי נָכוֹן לִהְיוֹת עָקוּד לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ.
לְמָחֳרַת לֵיל אֹפֶל, כָּל בֹּקֶר עִם שַׁחַר-דָּהוּי לִוִּיתִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת בְּרַחֲשֵׁי-אִוְשָׁה, שֶׁחָזְרוּ וְשַֹנּוּ אֶת הַמִּלִּים וְהַלַּחַן הַשִּׁקְרִי, שֶׁאֲנִי כָּפִיתִי עַל הַשֶּׁמֶשׁ עַד שֶׁעָצְמָה עֵינֶיהָ בִּשְׁקִיעָה עֲיֵפָה מִיָּמִים דְּמוּעִים מִצַּחֲנַת הָאֹפֶל, שֶׁאֲנִי הוּא זֶה שֶׁהִתְמַדְתִּי בַּנְּגִינָה הַמְּזֻיֶּפֶת, שֶׁצִמְרְרָה צַמְרוֹת יוֹמָהּ הֶעָיֵף מִמֶּנִּיוְלִי נוֹתָר לְבַקֵּשֹׁ סְלִיחָה בְּתִקְוָה, שֶׁיִּמָּצֵא מִי שֶׁיִּסְלַח לִי, שֶׁנְּעוּרַי וּבַגְרוּתִי נִגְּנוּ שָׁנִים רַבּוֹת מוּסִיקָה צוֹרְמָנִית בְּצַד מוּסִיקָה כּוֹבֶשֶׁת לֵב.
אֲנִי נוֹטֵל אֶת כָּל הָאֲשָׁמָה, אֲנִי הוּא הָאָשֵׁם שֶׁבִּמְלוֹא הַלַּהַט פָּרַשְׁתִּי לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי חַיִּים בְּיָּמִים דּוֹמְמִים
בֵּין כֶּתְלֵי אֵזוֹב דְּמוּעִים. צַר לִי, שֶׁהֵפַרְתִּי אֶת הַדְּמָמָה הַנְּקִיָּה בְּמַנְגִּינוֹת וּבְשִׁירוֹת מַקְהֵלות רַבּוֹת מִשְׁתַּתְּפִים כְּשֶׁהַכָּזָב הָיָה סוֹלָן. אֲנִי הָיִיתִי כּוֹתֵב הַמִּלִּים הַכּוֹזְבוֹת, הַמַּלְחִין הַצּוֹרְמָנִי וְהַמְּנַצֵּחַ הַפָּרוּעַ עַל תִּזְמוֹרֶת נִקְמֶטֶת וּנְמוֹגָה, שֶׁלֹּא הֵבִינָה שֶׁחַיַּי עֲלֵי אֲדָמוֹת הֵם אָךְ וְרָק אַתְנַחְתָּא קְצַרְצָרָה בַּמַּנְגִּינָה אֱלוֹהית נִצְחִית.
לְמָחֳרַת לֵיל אֹפֶל, כָּל בֹּקֶר עִם שַׁחַר-דָּהוּי לִוִּיתִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת בְּרַחֲשֵׁי-אִוְשָׁה, שֶׁחָזְרוּ וְשַֹנּוּ אֶת הַמִּלִּים וְהַלַּחַן הַשִּׁקְרִי, שֶׁאֲנִי כָּפִיתִי עַל הַשֶּׁמֶשׁ עַד שֶׁעָצְמָה עֵינֶיהָ בִּשְׁקִיעָה עֲיֵפָה מִיָּמִים דְּמוּעִים מִצַּחֲנַת הָאֹפֶל, שֶׁאֲנִי הוּא זֶה שֶׁהִתְמַדְתִּי בַּנְּגִינָה הַמְּזֻיֶּפֶת, שֶׁצִמְרְרָה צַמְרוֹת יוֹמָהּ הֶעָיֵף מִמֶּנִּיוְלִי נוֹתָר לְבַקֵּשֹׁ סְלִיחָה בְּתִקְוָה, שֶׁיִּמָּצֵא מִי שֶׁיִּסְלַח לִי, שֶׁנְּעוּרַי וּבַגְרוּתִי נִגְּנוּ שָׁנִים רַבּוֹת מוּסִיקָה צוֹרְמָנִית בְּצַד מוּסִיקָה כּוֹבֶשֶׁת לֵב.
אֲנִי נוֹטֵל אֶת כָּל הָאֲשָׁמָה, אֲנִי הוּא הָאָשֵׁם שֶׁבִּמְלוֹא הַלַּהַט פָּרַשְׁתִּי לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי חַיִּים בְּיָּמִים דּוֹמְמִים
בֵּין כֶּתְלֵי אֵזוֹב דְּמוּעִים. צַר לִי, שֶׁהֵפַרְתִּי אֶת הַדְּמָמָה הַנְּקִיָּה בְּמַנְגִּינוֹת וּבְשִׁירוֹת מַקְהֵלות רַבּוֹת מִשְׁתַּתְּפִים כְּשֶׁהַכָּזָב הָיָה סוֹלָן. אֲנִי הָיִיתִי כּוֹתֵב הַמִּלִּים הַכּוֹזְבוֹת, הַמַּלְחִין הַצּוֹרְמָנִי וְהַמְּנַצֵּחַ הַפָּרוּעַ עַל תִּזְמוֹרֶת נִקְמֶטֶת וּנְמוֹגָה, שֶׁלֹּא הֵבִינָה שֶׁחַיַּי עֲלֵי אֲדָמוֹת הֵם אָךְ וְרָק אַתְנַחְתָּא קְצַרְצָרָה בַּמַּנְגִּינָה אֱלוֹהית נִצְחִית.
את השיר הזה מצאתי במקרה בגנזי. הוא נכתב בימים ששירי נכתבו בעט נובע על דפי נייר. השיר נכתב בסנקטפטרבורג בבית הקפה מול מוזאון "הארמיטאז' בשנת 1992. למרות שחלפו שלושים שנה, אני מוצא לנכון להעלותו באתר ב-News1.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| עולמי אתנחתה במנגינה האלוהית |
| תגובות [ 6 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| 3 |
|
||||||
| 4 |
|
||||||
| 5 |
|
||||||
| 6 |
|
||||||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
| רשימות קודמות | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |

