רטט זעיר בכפות ידי

כְּשֶאֲנִי מַגִּישׁ כּוֹס קָפֶה שֶׁל בֹּקֶר לְרַעֲיָתִי אֲהוּבָתִי
הָרֶטֶט הַזָּעִיר בְּכַפּוֹת יָדִי
מַסְגִּיר אֶת הַלֵּאוּת הַכְּבֵדָה
בְּתַבְעֵרַת הַמָּנוֹעַ הַמָּהוּהַ שֶׁלִּי
בִּכְפִיפוּת הַחֲרָדָה וּבְהֶמְיַת הַתְּהוֹם
שֶׁהִתְמַקֵּם בְּכַפּוֹת רַגְלַי
וּמְבַקֵּשׁ לְכַסּוֹת אוֹתִי בִּשְׁמִיכַת הָאֲדָמָה
לתְנוּמַתִ הַנֶּצַח... וַאֲנִי מִתְעַקֵּשׁ
לָשִׁים תִּקְוָתִי בְּרוּחַ הָאֵיתָנִים
שֶׁתִּקְרַע אֶת הָאֲפֵלָה
וְיִתְגַלֶּה הָאוֹר
וְקָרְנוּ מִתּוֹכוֹ מִמְטְרֵי חַיִּים
וְסֵפֶר טוֹב בְּיָדִי.