כשנולדת
גם אז הייתה זו שבת.
שבת משפטים.
בני, אהובי, מחמל נפשי, משוש לבי.
כמה נורא היה לראות אותך שוכב
ללא רוח חיים
ראשך מוטה אחור
עיניך חצי עצומות
ועצמות גופך המושלד
בולטות
נשלחות אלי
בני התינוק
בני הילד המחונן
בני הצייר
הלך לעולמו
והוא איננו עוד.
ואין בלבי ריק
רק צער איום ונורא
רק כאב שלוף
רק דמעות שרוצות לצאת
ולא כולן יכולות
בני האהוב
שנים סבלת ממחלה שהרופאים
לא ידעו לזהות
רק גופך הלך ודעך
ונשמתך התעלתה מעלה מעלה
אל המקום בו שאפת להיות
בין המלאכים.
בני אהובי
משוש לבי
מחמל נפשי
נוח בשלום על משכבך
ולבי יהיה אתך אתך תמיד.
אמא
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
