אביב
זוֹ בִּכְלָל אֵינָהּ שְׁגָגָה:
הָאָבִיב הוּא מְשׁוּגָּע!
יַחְדָּיו בָּאִים, בְּלִי לַחֲקוֹר
יוֹם שָׁרָב וְיוֹם שֶׁל קוֹר
הָאָבִיב כְּבָר מַפְנֶה עוֹרֶף
לְיָמִים קָרִים שֶׁל חוֹרֶף
וַעֲדַיִין מִדֵּי פַּעַם
יַבְרִיק בָּרָק, יַרְעִים רָעָם
פֹּה הַיּוֹם זוֹרַחַת שֶׁמֶשׁ
גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף הִמְטִיר אֶמֶשׁ
הָעוֹלָם סָבִיב פּוֹרֵחַ
מִבּוֹשֶׂם סְמָדַר וְרֵיחַ
מֵהָרֵיחוֹת וְהַצְּבָעִים
הָרֹאשׁ סְחַרְחַר לִפְעָמִים
הַפָּעוֹט הַשּׁוֹבָב אָבִיב
מִתְנַכֵּר לַחוֹרֶף, לְאָבִיו
שֶׁאֶת גְּשָׁמָיו מִדֵּי עוֹנָה
כּוּלָּם שׁוֹתִים כָּל הַשָּׁנָה
לוֹחֶשֶׁת לִי הַשּׁוֹשַׁנָּה
תְּנֵנוּ אָבִיב כָּל הַשָּׁנָה
