אֶתִּי,
בַּיּוֹם שֶׁאַתְּ אוֹסֶפֶת בְּאַמְתַּחְתֵּךְ
אֶת מַעֲמָסַת הֶעָשׁוֹר הַתְּשִׁיעִי לְחַיַּיִךְ
הַרְשִׁי לִי לְשׁוֹרֵר לָךְ
כְּמוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם
לִפְנֵי שִׁבְעִים שָׁנָה -
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
כְּמוֹ שֶׁכַּלָּנִית
אוֹהֶבֶת מַיִם
זוֹלְפִים בְּשׁוֹרָשֶׁיהָ,
כְּמוֹ שֶׁרַקֶּפֶת
אוֹהֶבֶת שֶׁמֶשׁ
מְשַׁחֶקֶת בְּתַלְתַּלֶּיהָ,
כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹשַׁנָּה
אוֹהֶבֶת אָדוֹם
צוֹבֵעַ לְחָיֶיהָ בְּסוֹמֶק.
הַרְשִׁי לִי לְהַמְשִׁיךְ לְחַבְּקֵךְ
כְּמוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם רָחוֹק
שֶׁאֶצְבְּעוֹתַי הֵעֵזּוּ לְגַשֵּׁשׁ בְּכַפּוֹת יָדַיִךְ
וְעָלוּ רוֹעֲדוֹת בְּחֵיקֵךְ
לְבַקֵּשׁ נְתִיבִים לְלִבֵּךְ
תַּחַת מִמְטָרִים
עוֹטְפִים גִּשּׁוּשִׁים מְהַסְּסִים
בְּתֹם הַהַפְגָּנָה לְבִטּוּל הַמִּמְשָׁל הַצְּבָאִי
כְּשֶׁרְחוֹב הוֹמֶה שָׁאַג לְעֶבְרֵנוּ - "מָוֶת לַעֲרָבִים".
אֶתִּי,
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
