חלקת האל, קטנטנה, נשכחת...
בה יין מעורבב בדם,
האהבה פצועה פורחת,
מול זעם שנאה, שלא נדם.
לב, שנחצה לעת לשניים,
נודד ברטט למרחק...
פחד כיבה ברק עיניים,
רעם אימה תשוקה שחק.
מתוך חשש נושכים שפתיים,
שייחלו לנשיקה...
בסתר מושיטים ידיים,
חיים הרגע, כל דקה.
רוקמים חלום שביר של אושר...
ומקווים כל יום לטוב.
תקופה קשה, זה זמן הכושר...
עת עוד תגיע, לאהוב.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
