ל-א.ב.
מכול הסיבות הטובות
כשנשקתי לך זה היה
לא רק מרצונך הטוב והחופשי
אלא גם ביוזמתך הגלויה
הבוטה והחד-משמעית
ושום דבר לא קם בטרם הצהרת
בִּפְנֵי שני עדים דמיוניים
שהוסכם שאין ביניהם עד זומם
שזה רצונך הטוב והחופשי
ושבעודך בדעה צלולה
את מייפה את כוחי
באופן בלתי-חוזר להמשיך
בעמידה או בשכיבה או בזחילה
עד הסוף כשמלכתחילה
ברור במובהק גם לי וגם לך
שחיים ומוות ביד הלשון
והיא זו שתחליט מה ראשון
ומה אחרון – וכך
כשידי האחת אוחזת בשלח
והשנייה נחה על שדך השמאלי
הפך המצב לבלתי הפיך –
למען הסר ספק מראש גם להבא
אנו החתומים מטה כהוא והיא
מצהירים בזאת תוך כדי ביאה
שבינינו לפחות לא הכול שפיט.