חֹשֶׁךְ נָח בֵּין הַבַּדִּים
שַׁן, שָׁבוּי יָקָר
הַצָּבָא לָבוּשׁ מַדִּים
אַתָּה אֵינְךָ מֻפְקָר
רֹאש הַמֶּמְשָׁלָה הִצְהִיר
- הַכֹּל הוּא יַעֲשֶׂה
אַף אִם יוֹם אֶחָד בָּהִיר
יִנְטוֹש אֶת הַכִּסֵּא
שַׁן שָׁבוּי, כֻּלָּם אִתְּךָ
מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין
עוֹד תָּשׁוּב, זֹאת הַבְטָחָה
חָשׁוּב שֶׁתַּאֲמִין
שַׂר הַבִּטָּחוֹן נֶחְרָץ
מַכְרִיז בְּפֶה פָּשׂוּק:
"לְהַצִּילְךָ אֲנִי כְּבָר רָץ
(כָּל עוֹד אֵינִי עָסוּק")
מֶמְשָׁלָה פֹּה כְּמֶרְקַחַת
- עַל שִׁחְרוּרְךָ חוֹשְׁבִים
(אִם קְּרוֹבִים הֵם לַצַּלַּחַת
וְהַתְּנָאִים טוֹבִים)
שַׁן שָׁבוּי, כֻּלָּם אִתְּךָ
מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין
עוֹד תָּשׁוּב, זֹאת הַבְטָחָה
חָשׁוּב שֶׁתַּאֲמִין
הַמִּשְׁפָּחָה, הַחֲבֵרִים
סוֹפְרִים אֶת הַדַּקּוֹת
נִלְאִים מִזְּמַן מִדִּבּוּרִים
קָשֶׁה כְּבָר לְחַכּוֹת
מְיַחֲלִים הֵם לְנִסִּים,
בָּם אִיש לֹא יְהַתֵּל,
שֶׁיַּעַבְרּו לְמַעֲשִׂים
וְדַי לְהִתְפַּתֵּל
רַק
שַׁן שָׁבוּי כֻּלָּם אִתְּךָ
מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין
עוֹד תָּשׁוּב, זֹאת הַבְטָחָה
חָשׁוּב שֶׁתַּאֲמִין
רק, לכאורה, לפי שעה
