נפש אומללה

הוֹי נֶפֶשׁ עַד מַה אֻמְלָלָה הִנְּךָ
הֵן רַק רֹעַ וּמָדוֹן רָאִית
וִימֵי הָאֹשֶׁר מְעַטִּים הֵיו.

על מה ולמה מיוסרת הינך
ואנה מופנים כל תחלואייך
האם סיגופייך הם סליחתך.

לָכֵן אֵין צוֹרֵךְ לְיַסְּרֵךְ לָעַד
אָנָּא בּוֹאִי נַעֲשֶׂה קִצּוּר פזם מבעד
וְאוּלַי תָּנוּחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בּוֹרְאֵךְ לעד.

לָכֵן עֲשִׂי עִמִּי חֶסֶד וְסַיְּמִי אֶת תַּפְקִידֵךְ
וְחִזְרִי לְמִי אֲשֶׁר בְּיָדִי הִפְקִידֵךְ
אֲהוּבָה וּמְיֻסֶּרֶת וממש מתייסרת.