אחי
בוקר אביבי
בהיר ונעים
שלוש נקישות
איומות, כואבות
הפכו אותו לקודר ואפל
שלוש נקישות
כמו רעש עקבים
של מגפיים מסומרים
הפכו אותי למשהו אחר
שלוש נקישות
בישרו את הנורא מכל
חייל צעיר, אב לילדים
איננו עוד לעולמים
שלוש נקישות
קשות, נוקשות
הפכו את חיי כולנו
שייכים מבלי לרצות
למשפחת השכול
משפחה שאביה ואימה
הם העצב, הצחוק
זכרונות מהעבר
של ילד צעיר שלעולם לא יגדל.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
