חבל על כל טיפה

ב-1948 - בעת המצור על עיר הקודש - ירושלים,
נתקו הערבים את צינור אספקת המים.

התושבים נאלצו להשתמש במים בצמצום מוחלט,
לא עוזרים הקיטורים, אין ויתורים לאף אחד.

תחנת "הרדיו העברי" של ירושלים,
שידרה הוראות
והמלצות חשובות,
כיצד לשמור על כל טיפה,
להתמודד במצוקה.

נזכיר רק כמה דוגמאות,
אשר עד לפני שנה, היו נשמעות,
כחלק מחלום בלהות.

1. יש להשתמש באותם המים, לבישול, כביסה,
שטיפת רצפה, והדחת האסלה.

2. יש להתרחץ בתוך קערה, בזרם איטי,
ואת המים המשומשים לשמור לשימוש ביתי.

3. יש לסנן מים מלוכלכים ומשומשים,
כדי שאפשר יהיה להשתמש בהם שוב, לצרכים אחרים.

4. במים מלוכלכים במיוחד, יש לעשות שימוש חוזר,
לשטיפת בית הכסא. או סילוק לכלוך אחר.

(לא המצאתי שום דבר - אלו היו הכללים,
אני שיניתי אותם קצת - לחרוזים).

מי היה מאמין,
שאחרי שישים ואחת שנים,
עם ראשי ממשלות
ממפלגות שונות.
המון שרים, מנהלי לשכה, ופקידות.
עם כל הטכנולוגיות,
עם כל טובי המוחות
וכל ההמצאות.
נצטרך לאמץ שוב את אותן ההנחיות.

אף אחד לא לוקח אחריות,
אף אחד לא קם.
כמו בכל משרדי הממשלה האחרים,
בעלי התפקידים מתחלפים,
משאירים את הצרות - לשרים החדשים.

אף אחד אינו משלם את מחיר הכישלונות,
והאזרח צב–צב, משלם את כל החשבונות.

צריך להקים,
בכמה תחומים,
ועדות מקצועיות דחופות,
שלא תיפגענה, גם אם יתקיימו שוב בחירות.
הועדות תפעלנה, במתכונת שעת חירום, עם כל הסמכויות,
לא תסמוכנה על שום ניסים - ותפקחנה על ביצוע המשימות.

בינתיים, האזרח צב-צב הממושמע,
יחסוך במים - חבל על כל טיפה.

כדאי לצאת כל כמה ימים לבדוק את שעון המים
ובקערית או דלי, לשטוף את הידיים.
לאגור את מי המזגנים ולתקן ברזים מקולקלים.
להתחיל להיות קצת יותר מודעים.
לחנך לחיסכון במים - את הילדים והנכדים.
גם – בוב ספוג ודורה, יכולים,
לשמש מדריכים - ולהשתתף במשחקים.

בכל דור ודור אנו נזכרים ביציאת מצרים,
ובכל קיץ וקיץ, ניזכר כולנו - במצור על ירושלים.

אין לנו אגמים גדולים, ואין לנו ארץ אחרת,
אין לנו הרבה גשמים, אך יש לנו כנרת – נהדרת.